מחקרים בתחום הגמגום

בכנס הבינלאומי לגמגום שנערך בליברפול ב 2022, הציגו קריסטל קוברט והופ גרלאך-הוק ממצאי מחקר איכותני המהווה חלק מפרויקט רחב בנושא הסתרת הגמגום, במסגרתו נערכו ראיונות עומק עם 30 מבוגרים.נקודת המוצא: בית ספר מהווה אתגר מיוחד כיוון שהילד חייב לחזור לשם

מספר מחקרים שנערכו בעשור האחרון הצביעו על הטיה קוגניטיבית שקיימת בקרב אנשים שמגמגמים, במסגרתה תשומת הלב מופנית לגירויים שלילים ומתעלמת מסימנים חברתיים חיוביים. Lowe ועמיתיו (2012) תיעדו את התמקדות מבטם של אנשים שמגמגמים, כאשר נאמו בפני קהל מוקלט אשר חלקו

גמגום והיארעות סוכרת מסוג 2 : מחקר מבוסס אוכלוסייה בקרב 2.2 מיליון בני נוער מטרה:  לחקור את הקשר שבין גמגום בקרב בני נוער והיארעות סוכרת מסוג 2 בבגרות המוקדמת. שיטה: במחקר שנערך בשיתוף צה"ל ומשרד הבריאות נבדקו נתוניהם של 2,193,855 בני

לי ריבס תמיד רצה להיות וטרינר. כשהיה בתיכון בפרברי וושינגטון, הוא ביקר בבי"ח לבעלי חיים ליד ביתו ביום שבת עמוס והגיש מועמדות למשרה. פקידת הקבלה אמרה שהרופא עסוק מכדי לדבר איתו. אבל ריבס היה נחוש וחיכה. שלוש וחצי שעות לאחר

במשך עשורים, מאות – ואפילו יותר – מטפלים ואחרים המליצו על מגוון של תרגילי נשימה לאנשים שמגמגמים. אני נתקל בכך כל הזמן באינטרנט.  מבלי להרחיב יותר מידי כבר בתחילת המאמר הזה, רק אומר זאת: באופן מוחלט, לא קיימת עדות מחקרית לכך

נקודות מרכזיות חילקנו למקטעים 18 מסלולי חומר לבן בקרב מבוגרים שמגמגמים ולא מגמגמים ערכנו השוואה בין מאפייני דיפוזיה לאורך המסלולים בין שתי הקבוצות מובאת סקירה של שיטות Diffusion MRI (DWI – מדידת מקדם הפעפוע של מים במוח), וטרקטוגרפיה. הממצאים מובאים

לאחר מאות שנים של בלבול, ייתכן כי עלה בידו של המחקר לקשר את הפרעת הדיבור לגנים מסוימים ולשינויים במוח – וייתכן שטיפולים חדשים ממתינים באופק. ג'ראלד מגווייר גמגם מילדות, אבל ייתכן שלא יעלה בידיכם לנחש זאת משיחה עמו. במשך 25

תקציר חרדה, אחת מהתופעות הנפשיות הנלוות לגמגום, היא מהנצפות ביותר ונחקרה בהרחבה. מחקרים שנערכו לפני תחילת המאה הציגו עדויות לחרדה מוגברת בקרב אנשים מגמגמים. עם זאת ממצאים אלו לא היו עקביים ואינם חד משמעיים. מאחר ולא התגלה קשר ברור ושיטתי

מטרה במחקר זה נמדדו הבדלים בתפיסה של הסביבה את יכולות הדיבור ואת התכונות האישיות  של ילד בן 12 שמגמגם, כפונקציה של הצהרת גילוי גמגום עובדתית, שנמסרה על ידי הילד שמגמגם, אמו או המורה שלו לקבוצות שונות. שיטה 217 מבוגרים בגילאי

מטרת מחקר זה היתה לבדוק את ההתנהגות הדיבורית של מאזינים בזמן שיחה עם אדם שמגמגם בהשוואה להתנהגותם הדיבורית עם אדם שדיבורו שוטף.  במחקר השתתפו 10 מאזינות, שבאו באינטראקציה עם אדם שדיבורו מגומגם ועם אדם שדיבורו שוטף. מאפייני השיחה שנבדקו היו: