מטרה
במחקר זה נמדדו הבדלים בתפיסה של הסביבה את יכולות הדיבור ואת התכונות האישיות של ילד בן 12 שמגמגם, כפונקציה של הצהרת גילוי גמגום עובדתית, שנמסרה על ידי הילד שמגמגם, אמו או המורה שלו לקבוצות שונות.
שיטה
217 מבוגרים בגילאי קולג' חולקו באקראי לאחת מארבע קבוצות: שלוש קבוצות ניסוי (חשיפה ע"י הילד, חשיפה ע"י האם וחשיפה ע"י מורים) ועוד קבוצת ביקורת (ללא חשיפת הגמגום) .
המשתתפים צפו בסרטון קצר של ילד בן 12 שמגמגם החושף בצורה עובדתית קצרה את עצם הגמגום. בסרטון אחד הילד הוא זה שחשף את הגמגום, בשני הייתה זו האם ובשלישי המורה. ולאחריו סרטון באורך זהה של אותו הילד שמגמגם שהוצג קודם לכן.
בעקבות הסרטונים, המשתתפים השלימו סקרים ביחס לתפיסתם את כישורי הדיבור של הילד ואת מאפייני אישיותו.
תוצאות
התוצאות תומכות במחקרים קודמים המציינים את היתרונות של חשיפת הגמגום.
נצפו הבדלים משמעותיים בין הקבוצות הן בתפיסת מיומנויות הדיבור והן בתכונות האישיות כאשר גמגום נחשף על ידי לא רק הילד המגמגם אלא גם המורה שלו.
כשהאם חשפה את הגמגום, נצפו הבדלי גישה חיוביים מוגבלים במיומנויות הדיבור; אך לאמיתו של דבר, מספר מאפייני אישיות נתפסו באופן שלילי יותר כאשר האם היא זו שחשפה את הגמגום.
מסקנות
בעוד שהתוצאות בדרך כלל היו חיוביות ביותר כאשר הנער חשף את הגמגום של עצמו, נתונים ממחקר זה תומכים ביעילות חשיפת הגמגום המילולי שמספק המורה כאמצעי לשיפור התפיסות הקשורות בגמגום.
בהתאם, הנתונים תומכים ברעיון שילדים שמגמגמים יחוו איכות חיים משופרת כאשר הם לומדים אסטרטגיות גילוי עצמי יעילות על ידי הורים ואנשי מקצוע כאחד, וכי אנשי מקצוע (אך לאו דווקא הורים) יכולים לחשוף ביעילות את הגמגום של של הילדים בתהליך המנטורינג והסנגור העצמי.
נושאים קשורים:
מקור:
עורכי המחקר:
Greg Snyder, Department of Communication Sciences & Disorders, The University of Mississippi, University
Molly Grace Williams, Department of Communication Sciences & Disorders, The University of Mississippi, University
Caroline Adams, School of Behavioral and Brain Sciences, The University of Texas at Dallas, Richardson
Paul Blanchet, Department of Communication Sciences and Disorders, Baylor University, Waco, TX
Correspondence to Greg Snyder: [email protected]