מתי לפנות לטיפול אצל קלינאית תקשורת?

מאת: עדי רימל, קלינאית תקשורת

יום אחד, אתם שומעים שהילד או הילדה הקטנים שלכם, החלו לחזור על מילים או הברות והחלו להשחיל "מילות פקק" בדיבור (אה…וזה וזה….). המצב החמיר בימים האחרונים, וכאשר אתם מתייעצים עם אנשים בסביבתכם, חלקם אומרים לכם: "עזבו, שטויות, זה יעבור." אבל אתם דואגים ומבולבלים.
מהו הדבר הנכון לעשות?

ובכן ראשית… לנשום עמוק.
תופעה של גמגום בגיל הרך נפוצה מאד (קיימת אצל 5% מהילדים) ומופיעה לרוב לפני גיל 3. אצל מרבית הילדים הגמגום יחלוף ללא כל צורך בהתערבות מעבר להדרכת הורים ורק אצל 1% מהאוכלוסייה, הגמגום יהפוך כרוני. 

אולם ישנן מספר אינדיקציות לפנייה לקלינאית תקשורת להתייעצות:

  1. הילד/ה פיתחו אסטרטגיות הימנעות מדיבור: חזרו יותר להצביע, החלו לדבר "ג'יבריש", ממעטים לענות, מוותרים על המשך המשפט כשנתקעים, מביעים מצוקה מהקושי לדבר.
  2. הגמגום נמשך בין שלושה חודשים לחצי שנה ללא הטבה.
  3. ישנם אנשים נוספים במשפחה שמגמגמים.
  4. למרות הכל, אתם חשים חרדה ומצוקה, ומתקשים לדבר ולשחק עם הילד/ה בטבעיות.
  5. הילד/ה חוו בעבר תקופה של גמגום, לאחריו תקופה משמעותית של דיבור שוטף, ולאחריה שב והופיע גמגום.
  6. אתם חשים שבנוסף לגמגום, יש גם איחור מסוים בשפה (אוצר מילים, הפקת משפטים).

בהתייעצות עם קלינאית תקשורת בעלת ניסיון בתחום הגמגום, תוכלו לקבל מידע על גמגום, ותוכלו לדעת האם יש צורך רק במעקב, בהדרכה, או בטיפול. בגילאי טרום בית ספר יש מגוון שיטות לטיפול בגמגום. כל טיפול צריך להתייחס באופן הוליסטי לתחושות ולחששות של הילד/ה וסביבתו, כולל המשפחה והמסגרת החינוכית בה נמצאים הילד/ה.

ומה בינתיים?
יש מספר כללים שההקפדה עליהם עשויה להקל מאד על הילד/ה:

  1. הקשיבו בסבלנות רבה. הימנעו מהשלמת מילים ומשפטים.
  2. המעיטו בשאלות בוחנות, הקפידו על שיח רגוע, בקצב איטי יחסית ובעוצמת קול רכה ונעימה.
  3. כאשר הילד/ה אינם מצליחים כלל להשלים משפט, עודדו אותם על ידי מתן בחירה בין שני דברים במקום שאלות מורכבות. או לחילופין, שאלו שאלות כן/ לא. למשל: את/ה רוצה חביתה או כריך? נשחק בלגו או בקוביות?
  4. אל תכריחו אותם לדבר בנוכחות זרים אם אינם מעוניינים בכך. מאידך, כאשר הם מביעים מסר מעניין, עודדו אותם מאד, גם אם הפיקו אותו תוך גמגום. 

לסיכום:
שדרו לילד/ה כי מה שחשוב הוא המסר עצמו ולא כיצד הוא נאמר.
ובכל מקרה של חשש, ספק, ובלבול – כדאי לפנות להתייעצות עם קלינאית תקשורת, המנוסה בתחום הגמגום

מה עושים בטיפול אצל קלינאית תקשורת?

מאת: עומר לוי-קרדש, קלינאית תקשורת

זוהי שאלה מורכבת ורחבה, התשובה משתנה בהתאם לגיל המטופל, לצרכים הספציפיים של המטופל ומשפחתו, וכן בהתאם לגישות הטיפוליות בהן עובד המטפל.
באופן כללי – הטיפולים המבוצעים ע"י קלינאי תקשורת הינם טיפולים מבוססי ראיות – כלומר טיפולים אשר מבוססים על מחקרים מעמיקים בתחום.
קיימות שיטות רבות לטיפול בגמגום. ישנן שיטות שמתמקדות בעיצוב שטף הדיבור, שיטות המתמקדות בשינוי רגע הגמגום עצמו, וכן שיטות שמתמקדות במאפיינים הפסיכולוגים – ברכיבים הרגשיים המתלווים לגמגום. ברב המקרים, טיפול יכיל שילוב בין הרכיבים: עבודה על הדיבור עצמו לצד עבודה על החלקים הרגשיים.

המפגשים הראשונים בטיפול אצל קלינאית תקשורת (לעיתים מדובר במפגש אחד ולעיתים ביותר) מוקדשים לאבחון. מטרת האבחון היא לקבל מידע ורקע אישי על המטופל, להכיר את מאפייני הדיבור שלו, את המצבים המשפיעים על השטף, להכיר את ההשפעה של הגמגום על התפיסה העצמית של המטופל ועל איכות חייו, לקבל מידע לגבי הסביבה של המטופל (משפחה, בי"ס, עבודה, חברים וכו') ולבחון כיצד היא משפיעה ומושפעת מהגמגום. כמו כן מטרת האבחון היא להעריך האם קיימים קשיים נוספים, וכמובן לקבוע שאכן מדובר בגמגום.

טיפול בילדים
אצל ילדים – לרוב יכלול האבחון פגישה עם הילד והוריו וכן פגישת הורים (בלי הילד).
לאחר האבחון, בהתאם לגיל המטופל, ובהתאם לרצונות ולצרכים שעלו באבחון, תעשה חשיבה משותפת עם ההורים/המטופל (תלוי בגיל הילד) ותיבחר שיטת טיפול מתאימה.
בבחירת שיטת הטיפול, יילקחו בחשבון:

  • גיל הילד – משום שלכל גיל מתאימות גישות אחרות בהתאם לשלב ההתפתחותי והקוגניטיבי בהם המטופל נמצא.
  • התאמה לילד הספציפי
  • התאמה למשפחה הספציפית

ילדים בגיל הרך
בגילאים הצעירים, במקרים רבים אין עדיין מודעות של הילד לגמגום. ולכן בגיל הזה לרוב לא תעבוד קלינאית התקשורת באופן ישיר על הגמגום עם הילד, אלא בצורה עקיפה.
אחד הטיפולים המתאימים לגילאים אלה הוא – parent child interaction therapy PCI . טיפול זה נקרא גם "טיפול אינטראקטיבי" והוא מבוצע באופן עקיף דרך משחק עם ההורים. בטיפול הזה ההורים לומדים להתכוונן ולהתאים את עצמם ואת הסביבה לצרכים הספציפיים של הילד. חושבים ביחד עם ההורה אילו התנהגויות מעודדות ותומכות בשטף ואילו פחות. הילד מצולם עם ההורה בזמן משחק, ההורה והקלינאית מנתחים ביחד את הווידאו, ומזהים נקודות ודפוסים שאפשר שכדאי לשמר באינטראקציה וכאלה שאפשר לשנות. נרצה להתאים את הסביבה הספציפית לצרכים של הילד הספציפי.

בנוסף יש שיטות בהן תעבוד קלינאית התקשורת באופן פרטני עם הילד (לא בהכרח באופן ישיר על הגמגום) באמצעות משחק, תוך מתן דגש על תקשורת והנאה ממנה, החל מהשלבים הראשונים שלה. משחק אצל ילדים הוא מצב ביניים, בין המציאות שבחוץ לעולם הפנימי. במרחב הזה אפשר להתנסות ולשחק עם השפה, הדיבור והתקשורת, במטרה להפוך אותם לדבר מהנה, ופחות מאיים, וכך לייצר ביטחון תקשורתי אצל הילד.

בגילאים אלה קיימות גם שיטות שממוקדות בשטף באופן ישיר. אחת מהן היא למשל שיטת Lidcombe. מדובר בטיפול התנהגותי, אופרנטי שמתמקד בחיזוק רגעים של שטף הדיבור אצל הילד. הטיפול מבוצע ע"י ההורים, בסביבה הטבעית של הילד.

ילדים בגילאי בית-הספר
סביב גיל בית הספר, הפן החברתי תופס יותר מקום. הילד לרב מודע לגמגום, וגם בני הגיל של הילד מודעים יותר לגמגום ולכן עשויות להתקבל תגובות מהסביבה ומהחברים לגבי הדיבור. הטיפול אצל קלינאית התקשורת בגילאים האלו יתמקד בפן הרגשי והסביבתי, בהפחתת ההימנעויות:  לראות ממה הילד נמנע ואיך אפשר לעזור לו בהדרגה ולפי הקצב שלו לחזור להשתתפות. כמו כן נעבוד על קבלה של הגמגום, וכן נעזור למטופל להתמודד עם אתגרים שונים ומצבים חברתיים שונים (באמצעות שיטות טיפול מבוססות מחקר כמו CBT, ACT וכו'). במקביל נאפשר לילד, במידה ויש הענות ורצון לכך, לרכוש טכניקה ליצירת דיבור שוטף יותר, אשר תשמש אותו כשיבחר לעשות זאת.

בני נוער ומבוגרים
בגילאים אלה, תפרוש קלינאית התקשורת בפני המטופל את האפשרויות לטיפול ותיתן לו לבחור בעצמו.
בעבודה על הדיבור: ניתן לעבוד בשיטות של עיצוב שטף הדיבור כמו בגילאים הצעירים יותר.
אך בנוסף, בגילאים אלה ניתן לעבוד גם על עיצוב הגמגום- שינוי רגע הגמגום עצמו (לגמגם אחרת, להפחית את המאבק הקיים פעמים רבות ברגע הגמגום) וכן להפחית את החרדה ואת ההימנעויות המלוות לגמגום.
בנוסף ננסה להפוך את הגמגום לפחות מרכזי בחוויה של המטופל, ולכזה שפחות משפיע, מכתיב ומגביל את איכות חייו (גם כאן תוך שימוש בגישות טיפוליות שונות, הפחתת המנעויות, ACT, CBT ועוד).

לסיכום
קיימות שיטות רבות לטיפול בגמגום. שיטת הטיפול צריכה להתאים למטופל הספציפי בנקודת הזמן הספציפית. מומלץ לדבר עם קלינאי/ת התקשורת, ולבקש ממנה לפרוש בפניכם את האפשרויות הרלוונטיות לטיפול ואת ההמלצות במקרה שלכם. סמכו על עצמכם, אתם מכירים הכי טוב את עצמכם/את ילדכם ואתם תדעו הכי טוב מה מתאים עבורכם. בהתאם לכך- בחרו בשיטת הטיפול המתאימה.

נושאים קשורים:

כיצד לבחור קלינאי תקשורת?

1.
חשוב להקפיד שלקלינאית התקשורת שבחרתם יש ניסיון מעמיק בטיפול בגמגום. לא כל קלינאית תקשורת יודעת לטפל בגמגום!
בארץ אין עדיין מסלול הסמכה מיוחד לקלינאיות בתחום הגמגום, ועל כן ההתמחות בנושא הספציפי הזה היא תוצאה של בחירתן להתמקד בנושא, להתמקצע בו, ללמוד אותו ולרכוש בו ניסיון.
אז איך יודעים?
לא מתביישים לשאול, מקבלים המלצות מהורים אחרים, פונים לקבלת המלצה מאמב"י: קישור לעמוד פנייה לאמב"י

2.
לא כל שני אנשים בהכרח מתאימים זה לזה כמטפל ומטופל ללא קשר לאיכויות שלהם. על כן ודאו שלקלינאית התקשורת ולכם יש כימיה טובה אתכם. אם הילד צפוי להתחיל טיפול, ערכו עמה ראיון לפני תחילת הטיפול, וכאשר הילד מגיע לפגישה הראשונה התבוננו היטב ולמדו את תגובת הילד לאישיות של קלינאית התקשורת.

3.
בידקו האם המודלים של תוכנית הטיפול תואמים את גיל הילד (לדוגמה, כאשר הילד צעיר, הטיפול הוא לעיתים קרובות באמצעות משחק ויישום דיבור קל ואיטי. כאשר ילד מתבגר ומודע יותר לגמגום, שיטות טיפול ישירות מתאימות יותר).

4.
לימדו מה עושה קלינאית התקשורת כדי להישאר מעודכנת? האם היא משתלמת בתחום הגמגום? כגון כנסים, סדנאות, סמינרים, אינטראקציה עם קהילת האנשים שמגמגמים?

5.
בחרתם להתחיל טיפול?האם קלינאית התקשורת מציבה מטרות ריאליות לטיפול זה? האם המטרות עולות בקנה אחד עם מה שאתם מצפים מטיפול? אתם, הילד וקלינאית התקשורת חייבים להיות מסונכרנים לגבי המטרות כדי להימנע מתחושת כישלון או אכזבה.

7.
האם קלינאית התקשורת מטפלת בילד באופן הוליסטי? האם היא מספקת גם תמיכה רגשית המכילה את הקשיים הנובעים מגמגום? האם היא מסוגלת לטפל בילד בעת שהוא נתקל בעלבונות או בבריונות? אילו כלים היא מספקת לילדכם כדי לנהל מצבים מאתגרים? האם היא מערבת כראוי את בני המשפחה בתהליך הטיפול?