תעסוקה

מאת דפנה קינן מור-חיים / Persona

ראיון הוא סיטואציה מאוד מורכבת. לכולם. זו סיטואציה לא מאוזנת ומלחיצה, שבה בזמן קצר יחסית צריכים לבוא לידי ביטוי כל ההישגים שלנו, כל היכולות וכל הפוטנציאל. ראיון עבודה הוא השלב החשוב ביותר בתהליך הגיוס. אז במקום להתייחס לזה רק כרגע מאיים שרוצים לעבור בשלום, אני מזמינה אתכם לראות בזה הזדמנות. זו האפשרות האמיתית לשפר את הסיכוי להתקבל לעבודה. הסטטיסטיקות מראות כי רק אחוז קטן מהמרואיינים מוזמן לראיון נוסף. ומדוע? מכיוון שהמרואיין לא השתמש נכון בסיטואציה.

מומלץ מאוד להתייחס לפיל שבחדר וליידע את המראיין אודות הגמגום. הדבר חוסך את הלחץ להסתיר, ואת ניסיונות המראיין להבין מה אנחנו מנסים להסתיר. לאחר מכן יש להחזיר את הראיון לשיח המקצועי.

הסכנה בהתעלמות מהסוגיה, היא שהמראיין עלול להסיק מסקנות שגויות, שיוציאו אתכם באור שלילי. ושוב, זה נכון לגבי כל "פיל," לא רק לגבי גמגום. תמיד עדיף לשים את הדברים על השולחן ולהסביר לצד השני מה הגבולות של "הבעיה." זה מצביע על מודעות עצמית, על בגרות, על יכולת להתמודד עם קושי ואולי הכי חשוב – זה שם דברים בפרופורציה.

קודם כל, חשוב מאוד לבוא מוכן לראיון: לבדוק בדיוק לאיזה תפקיד אתם מועמדים ומה הדרישות שלו. אם אפשר, גם לבדוק על המראיין, איזה מין טיפוס הוא ומה הוא מחפש. לדעת בדיוק איפה מתקיים הראיון, איך מגיעים למקום וכמה זמן הוא נמשך. לעולם אל תגיעו ברגע האחרון. המידע המוקדם הזה גם מפחית חרדה וגם יעזור לכם להדגיש את הנקודות הרלוונטיות בניסיון שלכם לתפקיד.

לתרגל מראש (ואפילו לכתוב בראשי פרקים) את ההצגה העצמית, היכולות, הניסיון, ומדוע אתם המתאימים ביותר לאייש את התקן.

למוטיבציה שלך יש חשיבות עליונה והיא נמצאת מעל כל הפרטים הטכניים. עוד לא שמעתי על מראיין שהחליט לפסול מרואיין בגלל תשובה כזו או אחרת. אנחנו כמראיינים מתייחסים יותר לתמונה הכללית, לווייב שאנחנו מקבלים, לתחושת האמון שהמרואיין מעורר ולפרשנות שאנחנו נותנים לדוגמאות שהוא מעלה. לכן, חשוב שתגיעו לראיון כשאתם משוכנעים שאתם רוצים את התפקיד. במידה ויש לכם היסוסים או תהיות, שמרו אותם לשלב מתקדם יותר. אין טעם להציף אותם בשלב זה.
קיימים שני סוגי מוטיבציות: מוטיבציה חיצונית – שקשורה לגורמים חיצוניים כמו שעות עבודה, שכר, מרחק מהבית וכו;' ומוטיבציה פנימית – אתגר מקצועי, התאמה לתחום הלימוד, עניין, רצון להשתייך לגוף מסוים וכו'. למעסיק חשוב יותר לראות את העניין שמגלה המועמד בביצוע העבודה. לכן, הדגישו את המוטיבציה הפנימית.

טרם הראיון, שכנעו את עצמכם שאתם הכי מתאימים לתפקיד!

חשוב מאוד להגיע לראיון באנרגיות טובות וכשאתה מרגיש טוב עם עצמך. לשם כך, כדאי לישון טוב בלילה, ללבוש בגדים שנוחים לך ולאכול טוב לפני הראיון. חשוב גם לעשות הכנה נפשית ולהתנקות ממחשבות רעות, מהריב שהיה לכם אתמול בערב או מטרדות העבודה הנוכחית. חשוב להתחבר לצדדים החזקים בכם ולהאמין בעצמכם. להגיע לראיון כאשר תשומת הלב נמצאת אך ורק על המטרה.

יש להגיע מוכנים – ידע על החברה מראה ש"עשיתם שיעורי בית".

ראיון הוא שיחה, מפגש בין שני אנשים, גם אם הם לא שווים וההיררכיה ביניהם לא סימטרית. לכן, חשוב מאוד ליצור קשר אישי, קשר עין, לחייך ולהיות נעים. תחשבו על זה כמו על בליינד דייט. אתם באים כדי להרשים, ויש לכם רק הזדמנות אחת לעשות את זה. אז חשוב להפגין את כל הקסם האישי שיש, עוד לפני שמגיעים לתוכן. אנשים רוצים לעבוד בסביבה נעימה, והמראיין הוא אחד האנשים שיעבדו איתכם בעתיד.

השתמשו בשפת גוף – חיוך, הבעה – התקשורת המילולית איננה הדבר היחיד אשר המראיין קולט.

כחלק מהרושם הראשוני חשוב להקפיד על הופעה מתאימה. תבואו לבושים במשהו מכובד, אך שנוח לכם איתו, לא בתחפושת. מצד שני, לא משוחרר מדי ובטח שלא פרובוקטיבי.

המראיין מתרשם לא רק ממה שאתם אומרים, אלא גם מאיך אתם אומרים אותו. לכן, חשוב להקרין רוגע וביטחון. חשוב להקפיד גם על צורת הישיבה, לא מכונסת מדי ולא קופצנית. לשים לב מה טון הדיבור שלכם. לכן זה בסדר גם "לטעות" בתשובה או לקחת זמן כדי לחשוב על השאלה.

למרואיין יש הרבה כוח בהובלת הסיטואציה. חשוב להוביל את הראיון, לחשוף את המידע שאתם רוצים, אבל לעשות את זה בצורה לא שתלטנית ולהישאר קשוב למראיין. תחשבו מראש מה המסר שאתם רוצים להעביר, איזה נרטיב תרצו לבנות ולפי זה תבנו את הסיפור. תזכרו שהמידע שאתם מביאים זה המידע שקיים בחדר, ועליו תישאלו. חשוב להבחין בין עיקר לטפל, לא להציף באינפורמציה כדי לא לעייף את המראיין. אפשר להכניס סיפורים עם "צבע," אבל במידה ולעניין. מותר גם לשאול שאלות על התפקיד ועל הארגון – אבל בסוף הראיון.

מאוד חשוב להיות אמיתי ולומר רק את האמת, אבל לא בצורה מוגזמת. צריך למצוא את נקודת האיזון בין הדגשת הצדדים החזקים שלכם, עם טיפה של שיווק עצמי, לבין כנות. אם תנסו להיות מישהו אחר זה יעבור לא טוב ותצאו או לא אמינים או לא מתאימים לתפקיד. אתם עלולים להסתבך בשקרים. מצד שני, אל תגישו למראיין על מגש של כסף את כל המגרעות שלכם.

תהיו מוכנים לענות על שאלות נפוצות וקשות, ומומלץ אפילו לענות עליהן בכתב בבית. הכתיבה נותנת תחושת שליטה שתוכל גם להרגיע את הגמגום.

• "ספר לי על עצמך" – מומלץ להכין בבית נאום קצר, שמציג את התחנות החשובות בחיים – בעבודה, בלימודים ובחיים האישיים. מקובל להתחיל בלימודים או בצבא – או להתחיל מהיום וללכת אחורה. הצגה מצומצמת מדי, כזו שנגמרת אחרי דקה, מעבירה את הכדור לידיים של המראיין, ואז הוא יוביל את השיחה לאן שנראה לו. הצגה של יותר מחמש דקות כבר מתישה.
• "למה אתה רוצה את התפקיד?" – להראות מוטיבציה פנימית, ולא חיצונית.
• "למה עזבת את התפקיד האחרון שלך?" – אף פעם לא "ללכלך" על מעסיק קודם. לקחת אחריות, אבל להראות שהעזיבה הייתה מסיבות נכונות ומתוך מחשבה מושכלת ולא אימפולסיבית.
• "דוגמה לעימות שהיה לך בלימודים או בעבודה". מראיין טוב משתמש הרבה בדוגמאות, כי הן עוזרות להתגבר על תשובות שלא נותנות מידע. תכינו מראש סיטואציות טובות.
• "מנה שתי תכונות חיוביות ושתיים שליליות" – אני מקווה שרוב המראיינים כבר לא משתמשים בשאלה הזו, אבל היא יכולה לעלות בגרסאות שונות ולכן כדאי להתכונן אליה. זכרו כי להציג תדמית מושלמת זה מעצבן. אדם בוגר הוא זה שמודע לחולשותיו, ולכן גם פתוח יותר לשפר אותן. חישבו בבית על תכונות שליליות שבאמת מתארות אתכם, אך כאלה שאפשר להתמודד איתן או שהן פחות רלוונטיות לתפקיד. אל תגידו פרפקציוניזם, ביקורת עצמית ועקשנות! זה נדוש ולא אותנטי. וגם אל תגידו שאין לכם תכונה שלילית. עדיף לענות תשובה שתספק את המראיין מאשר לתת לו תחושה שכדאי להתעקש ולחפור.

תהנו. או לפחות תנסו ליהנות. תזכרו שגם המראיין הוא בנאדם וזה בסך הכל מפגש בין שני אנשים.

השגת יעדים והתגברות על אתגרים הם כמו שריר שאפשר לאמן – הציבו לעצמכם יעד חדש לאחר שהשגתם את היעד הקודם

מאת: נטלי קוטוך היא מגייסת מנוסה, מתמחה בגיוס לעולמות ההייטק בארץ ובאירופה. פעילה באמב"י ותורמת מהניסיון הייחודי שלה משני צידי המגרש.

בתחילת שנת 2020 התפרצה מגיפת הקורונה, Covid-19, ושינתה את החיים בהיבטים שונים, כולל מפגשים וראיונות עבודה.  בתקופה זו, חברות שהצליחו להמשיך לפעול פנו לשימוש בווידאו צ'אט על מנת לקיים ראיונות עבודה. הפורמט החדש היה מאתגר עבור אנשים שמגמגמים מסויימים, ובעקבות זאת נכתב המאמר הבא.

להתראיין בצורה מקוונת לא בהכרח יותר קשה, אלא מצריך התכוננות שונה לראיון

לפני כמה שנים התראיינתי בחברה גדולה גלובלית, כחלק מהתהליך זומנתי ליום ראיונות מרוכז במשרדי החברה. 

מקום נחמד בהחלט, התהליך עצמו כלל כמה ראיונות ברצף, חלק מהראיונות היו פרונטאליים אך רוב הראיונות היו מקוונים. כמתראיינת אחראית התכוננתי לראיון לפני כן, הרגשתי מוכנה, חדה ונינוחה במידה הנכונה. זו הייתה חוויה שלא התנסתי בה לפני כן, ורק לאחריה הבנתי את הפער בין הפגישה הפרונטאלית לבין הפגישה הווירטואלית. אני זוכרת בברור את התחושה שאחריה – וואו, להתראיין מקוון זה הרבה יותר קשה מאשר פרונטאלי. כמראיינת, ראיינתי בעצמי לא מעט פעמים עד אז בצורה מקוונת, ועדיין הרגשתי שכמתראיינת היה לי ממש לא פשוט. בזמנו עוד חשבתי לעצמי, טוב זו הייתה התנסות מעולה, חשובה, אך אני שמחה שלא אצטרך להתראיין כך שוב. 

מאז לעכשיו, אנחנו ניצבים בפני תקופה חדשה לחלוטין. 

שוק העבודה השתנה בין לילה ורבות נאמר על איך יראה עולם התעסוקה החדש. כרגע, חברות רבות ממשיכות לראיין בצורה מקוונת וסיכוי סביר שחלק משלבי הגיוס ימשיכו להיות מקוונים בעתיד הקרוב ובטח בעתיד הרחוק. לעומת שוק התעסוקה שמשתנה כל הזמן, הגמגום שלנו נשאר סטטי. בערך. אתם יודעים למה אני מתכוונת. דיברנו לא פעם על איך אפשר לצלוח ראיון עבודה, איך כמגמגם אני מביא את החוזקות שלי והיתרונות שלי לתפקיד, איך להגיע מדוייקים ככל האפשר. 

במהלך הראיון באופן טבעי אנו נסמכים המון על פידבק מילולי ולא מילולי של המראיין. נרצה או לא, אנחנו מכויילים לשים לב לתגובות הסביבה שלנו כשאנחנו נתקעים, זה עוזר לנו לנווט ובתקווה לצלוח את הסיטואציה החברתית. כשאנחנו לוקחים ראיון עבודה לצורה מקוונת כללי המשחק משתנים, הסיטואציה משתנה, ומה שעבד לנו בהצלחה בראיונות האתמול, לא בהכרח זמין ואפשרי במציאות החדשה. 

למעשה, מה שלא הבנתי בזמנו לפני הראיון המקוון הוא שלהתראיין בצורה מקוונת לא בהכרח יותר קשה, אלא מצריך התכוננות שונה לראיון. אז איך בכל זאת אנחנו יכולים להתכונן לראיון המקוון? 

אשמח לשתף איתכם כמה מחשבות וטיפים לגבי ראיונות אונליין:

1- "החיבור לא טוב" זה ה"אין לך קליטה" החדש – שמענו את זה אינספור פעמים בשיחה טלפונית, ועכשיו השאלה הזו משתנה ל"נראה שאנחנו חווים קשיי חיבור". בואו נוריד את הפלסטר הזה – אנחנו מגמגמים. מה לעשות? זה מה שיש. סיכוי סביר מאוד שנגמגם בראיון. ואם לא גמגמנו במהלך הראיון, האם לא נגמגם ביום הראשון בעבודה? אני תמיד דוגלת בלשים את הקלף הזה על השולחן ברגע שאתם מרגישים שזה הזמן הנכון ושהשיחה מאפשרת את זה. מבחינתי, הגמגום הוא התפל בסיטואציה, לא העיקר. לכו על זה בצורה עניינית, לא מתנצלת, לא לתת לזה יותר מדי במה, אפשר להסביר למראיין מה קורה, ולהמשיך להתעסק בלמה אני הבנאדם הנכון ביותר לתפקיד הזה. תתרכזו במעלות שלכם, ביכולות שלכם, לא באיך שאתם נשמעים. תתרכזו בתוכן ובמסר של מה שאתם אומרים, לא באיך שאתם אומרים את זה. 

2- לעשות שיחות זום/דומה לפני זה. אני מציעה את זה גם לכלל המתראיינים, אבל על אחת כמה וכמה כמגמגם. למה? תתרגלו לעצמכם. תתרגלו לאיך שאתם נשמעים. תתרגלו ללדבר למצלמה. תתרגלו ותתרגלו. בדרך כלל, כשאנחנו מגמגמים אנחנו בכלל לא רואים את עצמנו. כאן, יש לנו את האופציה לראות את זה קורה "לייב". זה תורם לי? זה מלחיץ אותי? זה מסיח אותי? בכל אפליקציה אפשר להעלים את הקובייה שלך מהמסך שלך אם זה מקל עליכם. 

3- תבדקו שהכל עובד לפני הראיון. תבדקו איך אתם נראים, מיקום המצלמה, איך אתם יושבים, תאורה, ביגוד, איך שומעים אתכם, שאתם שומעים את צליל הבדיקה, בקיצור, אל תתנו לטכנולוגיה להכשיל אתכם. תבחרו חדר שקט, שבו אתם מסוגלים להתרכז, עם רקע נייטרלי, ותדאגו לפנות לכם פינה נקייה מסביבכם. 

4- שאר הדברים נשארים בעינם, תתלבשו בצורה ראויה, תשקיטו את הנייד, תשקיטו את שאר האפקליציות במחשב, תחקרו על החברה, התפקיד, תצטיידו בדף ועט אם ביקשו מכם, כל הדברים שאתם עושים גם ככה עושים לפני ראיון. 

5- תזכרו לתת פידבוק לא מילולי. אם עד כה, ישבתם במשרד והמראיין יכל "להרגיש" אתכם, עכשיו הוא צריך פידבק לא מילולי כדי להבין שאתם עדיין איתו ושהבנתם את הנאמר. כלומר, תהנהנו מדי פעם. תסתכלו למצלמה. תחייכו במקומות הנכונים. תשתדלו לא לנפנף יותר מדי עם הידיים כשאתם מדברים 😉 

6- נקודה נוספת בהקשר הזה. אנחנו סופר נמשכים להסתכל על עצמנו במהלך הראיון בקובייה הקטנה. אם החלטתם להשאיר את הקובייה שלכם, תשתדלו להסתכל על המראיין, זה עוזר לכם להקשיב ועוזר להם להבין את המסר שלכם.  

אני בטוחה שיהיו מגמגמים שדווקא שינוי הסביבה לוירטואלי יטיב איתם, משהו בניתוק הסיטואציה והפיכתה לפחות "אישית", משחרר להם משהו בסיטואציה. יש שזה יעשה להם בדיוק ההפך. 

איפה אתם על הסקאלה? 

ימים שקטים לכולנו ובהצלחה!

מאת: עו"ד נדב רוטברט, רוטברט אליאס ושות משרד עורכי דין

אחוז לא מבוטל מקרב האוכלוסייה חווה קושי בדיבור ונתקל במחסומים בפן התעסוקתי. אין חולק, כי מלבד הקושי בדיבור ובאופן הצגת הדברים, מתווסף גם לעיתים חוסר ביטחון המקשה על אופן הניסוח והעברת המסר כראוי.

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998 (להלן: "החוק") קובע כי יש להגן על כבודו וחירותו של אדם עם מוגבלות, לעגן את זכותו להשתתפות שוויונית ופעילה בחברה בכל תחומי החיים ולתת מענה הולם לצרכיו המיוחדים, בהקשר של דיני העבודה ומימוש זכויות, עובדים רבים עלולים לשגות ולחשוב כי קושי בדיבור הינו דרישת סף בקבלת עובד חדש.
דברים אלה יפים גם לדידם של המעסיקים, כלומר, למעסיק אסור לפסול מועמד רק בשל היותו מגמגם או בעל קושי אחר, על אחת כמה וכמה כאשר אופן הדיבור וצורת הניסוח אינם דרישת סף לביצוע העבודה. כשמעסיק אומר לך שאתה לא יכול, הוא מראה לך את הגבולות של עצמו, לא שלך!

משרדינו פתוח בהתנדבות מלאה למען ייצוג בנושא אפליה במקומות עבודה בשל הגמגום.
לפנייה לחץ >> כאן,
או בטלפון: ‏054-560-7768