בלוג

"מהו הטיפול הטוב ביותר לגמגום?" היא אחת השאלות הנפוצות ביותר, וגם אחת השאלות הקשות ביותר. קיימות שיטות רבות ושונות לטיפול בגמגום. מגוון השיטות כולל, בין היתר, טיפולים בהם "לומדים" כיצד להפיק דיבור שוטף יותר, או דיבור שוטף באופן מוחלט, או לחלופין – כיצד לגמגם באופן קל יותר.לעומת גישות אלה, המתמקדות בשינוי מאפייני הדיבור, קיימות גישות טיפוליות המעדיפות לשים את הדגש על הפחתת החרדה מפני הגמגום ומפני מצבים תקשורתיים. גישות אלה מניחות כי הפחתה בגורמי המתח והחרדה ישפרו, ראשית, את איכות החיים של האדם המגמגם ובשלב הבא יוכלו להשפיע על שיפור מאפייני הדיבור. לכל אחת מהשיטת הללו יתרונות וחסרונות רבים.

החלוקה המתוארת כאן היא, כמובן, מלאכותית מאוד; ואמנם קיימות שיטות טיפול רבות המשלבות (במידה זו או אחרת) מרכיבים מגישה זו או אחרת. העובדה שקיימות שיטות כה רבות לטיפול בגמגום, מעידות בראש ובראשונה על כך שעד היום עדיין לא ידוע הגורם הראשוני שמביא לגמגום. בשל כך, לא קיימת שיטה אחת אשר נחשבת "טובה יותר" מהאחרות. בנוסף, מכיוון שהגורמים לגמגום הם שונים ומגוונים, קיימים מצבים רבים בהם, עבור אדם מסויים – שיטה מסוימת עשויה להיות יעילה מאוד, בעוד שעבור אדם אחר – אותה שיטה לא תהיה כלל יעילה.

לכן, אין תשובה "נכונה" לשאלה "מהו הטיפול הטוב ביותר". טיפול "טוב" צריך לתת מענה לצרכים של האדם המגיע לטיפול. לעיתים טיפול כזה יתמקד במאפייני הדיבור שלו, ולעיתים יתמקד הטיפול במאפיינים התקשורתיים והחברתיים. הטיפול אמור להיות "תפור למידות המטופל" ובעיקר לאפשר למטופל להשיג את היעדים שהציב לעצמו.

בנוסף, אחד הגורמים החשובים ביותר בהחלטה לגבי בחירת הטיפול המתאים, הוא מידת ה"התאמה" בין המטפל למטופל. יש חשיבות רבה לקשר שנוצר בין שני האנשים. כאשר מגיעים לפגישה הראשונית, יש להעריך עד כמה חשים בנוח עם המטפל, עד כמה בוטחים בו, ועד כמה מרגישים שיהיה ניתן, ביחד, להשיג את המטרות שהוצבו בתחילת הטיפול. במידה וחשים שלא נוצר קשר כזה עם המטפל (גם אם המטפל הוא איש מקצוע טוב), יש מקום לשקול את האפשרות של פניה למטפל אחר.

ההחלטה לפנות לטיפול היא החלטה לא קלה, אבל היא יכולה לפתוח דלת לחוויה מעניינת, מעשירה ובעיקר מועילה. לכן, יש מקום להשקיע מחשבה בבחירת המטפל ודרך הטיפול – כדי להגיע להשגים הטיפוליים הטובים ביותר האפשריים. בהצלחה.

טיפול בהפחתת הימנעות מבוסס על העיקרון שלמרות שלגמגום יש גרעין נוירולוגי, הסבל האמיתי הנגרם מגמגום אינו הגמגום עצמו, אלא הפחד מגמגום. בתגובה לפחד זה, אנשים רבים שמגמגמים מאמצים התנהגויות הימנעות, כגון הסטת המבט וקטיעת קשר עין בזמן חוסר שטף, החלפת מילים, הוספת מילות פקק כמו "אה" או "אם" לפני מילה "מפחידה", לא לענות לטלפון, לא להציג את עצמך במסיבה או פגישת עבודה … באופן כללי, כל דבר שאדם עושה כדי להימנע מגמגום.

התנהגויות הימנעות אלה משמרות את הפחד מגמגום, דבר  המוביל למה שאנו מכנים "מאבק": תגובתיות גופנית נלמדת כתוצאה מגמגום. כמו מתח מיתרי הקול או תחושה תקועה על צליל. מאבק זה גורם להרבה אנשים שמגמגמים לחוש בושה או מבוכה לגבי דיבורם, ומעלה אצלם מחשבות שליליות הקשורות לתגובת המאזינים. רגשות ומחשבות אלה מובילים ליותר פחד והימנעות, מה שמוביל ליותר מאבק, מה שמוביל ליותר … וכך עלול להיווצר מעגל קסמים.

שורשי הטיפול בהפחתת הימנעות עבור גמגום נמצאים בעבודתם החלוצית של ג'וזף שיהאן ז"ל, פרופסור לפסיכולוגיה ב- UCLA, ואשתו ויויאן שיהאן,קלינאית תקשורת בלוס אנג'לס. הם יישמו מושגים מתיאוריות קונפליקט ותפקידים כדי לנסח הסבר להתנהגויות ופרדוקסים שנצפו אצל אנשים שמגמגמים.

ג'וזף וויויאן שיהאן תיארו את הגמגום בגישה של "קונפליקט של הימנעות", לפיו הרצונות המתחרים לדבר ולהתאפק מלדבר יוצרים לא רק התנהגויות תגובתיות שמפריעות לתקשורת, אלא גם"עבודה נפשית" המגבילה את ההשתתפות בחיי היומיום.

הורדת הספר של ג'וזף וויויאן שיהאן >> כאן 

השימוש בהיפנוזה לטיפול בגמגום אינו כלי חדש. כבר בראשית המאה ה19- נערכו ניסיונות בתחום. טכניקות היפנוטיות נבחנו כאמצעי להשגת הרפיה עמוקה. מטופלים למדו לבצע הפנוט עצמי על מנת להגיע להרפיה גם כאשר המטפל אינו נוכח.
במקרים רבים דווח כי כבר במהלך טיפול ההיפנוזה הראשון, ואפילו לפני שהוחל בתהליך טיפולי מסודר, חשו המטופלים הפחתה משמעותית בחומרת הגמגום. מטפלים מסוימים חושבים שאפקט זה יכול לסייע למגמגם להאמין כי הוא יכול להגיע לשטף דיבור, ובכך לסייע בהגברת הביטחון העצמי בתחום הדיבור. הבעיה מתעוררת, במרבית המקרים, לאחר זמן קצר. השיפור בחומרת הגמגום, דרמטי ככל שיהיה, חולף לרוב לאחר זמן קצר יחסית.

בסקר שנערך בין קלינאי תקשורת המשלבים היפנוזה בטיפול בגמגום באנגליה, בשנת 1990, נמצא כי מרבית המטפלים רואים בהיפנוזה כלי להשגת הרפיה באופן יעיל ומהיר בחדר הטיפול, אך לא ככלי טיפולי ייחודי לגמגום. עם זאת, הקשר הקיים בין גמגום לתחושת מתח וחרדה ממשיך לתרום לעניין בהיפנוזה ככלי טיפולי עבור אנשים מגמגמים.
חשוב לדעת כי הדיווחים המקצועיים והאמינים הקיימים על טיפול בהיפנוזה לאנשים מגמגמים מועטים ביותר.

כלהמחקרים הקיימים בנושא, מבוססים על ניסיונות קליניים מצומצמים ביותר או אפילו על טיפול שנערך לאדם אחד בלבד.
על סמך דיווחים שכאלה, לא ניתן לקבוע, בשלב זה, אם היפנוזה היא כלי יעיל לטיפול בגמגום. הניסיון הקליני בנושא מחזק את התחושה כי היפנוזה יכולה לסייע בהפחתת מתחים וחרדה, אך נראה כי השפעת ההרפיה המושגת בחדר הטיפול  לא עורכת זמן רב, לאחר סיום הטיפול.

שיטת "העבודה", פותחה בארה"ב על-ידי ביירון קייטי בשנת 1986 ומתורגלת מאז על ידי מאות אלפי אנשים ברחבי העולם.שיטת "העבודה" עוסקת בזיהוי שיטתי של מחשבות אשר גורמות לנו למתח ועקה בכל תחומי החיים, ובחקירתן באמצעות ארבע שאלות ועוד שלושה היפוכים. מטרת החקירה לאפשר לנו להשתחרר ממחשבות אלה ומהמתח והעקה הנלווים להן, ולהעלות את רמת האושר וה- well being שלנו.

על הסדנא "לדבר מהלב"
הסדנא "לדבר מהלב" פותחה מתוך היכרות עמוקה עם דפוסי החשיבה של האדם המגמגם.בסדנא נעשה שימוש ביישום הקליני של שיטת "העבודה" – IBSR – Inquiry based stress reduction תוך התאמה לעולמו הפנימי ולצרכיו הייחודיים של האדם המגמגם.בסדנא יוענקו כלים להתמודדות עם תגובת המגננה המתעוררת בקרבנו לקראת ובעת מפגשים חברתיים: עם תגובת חרדה, תסכול, בושה, הלקאה עצמית ודפוסי הימנעות והסתרה (שליטה בדיבור) המהווים חלק בלתי נפרד מחוויית הגמגום הכוללת של האדם המגמגם.

להמשך קריאה על המחקר שערן מקיים בימים אלו בישראל:

הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר – אוניברסיטת תל אביב

בית הספר לבריאות הציבור

החוג לקידום הבריאות

בחסות אמב"י – ארגון מגמגמים בישראל

בין השנים 2016 – 2014, נערכה בחסות אמב"י סדנת "לדבר מהלב" – דרכים להתמודדות עם חוויית הגמגום ברוח שיטת "העבודה" של ביירון קייטי, בהנחיית ערן גולדשטיין.

בעקבות הצלחתה, הנכם מוזמנים להשתתף בסדנת מחקר, שתבדוק את השפעתה של תכנית ההתערבות הקלינית של שיטת "העבודה"  – IBSR – Inquiry based stress reduction, על שיפור חוויית הגמגום הכוללת: רמת חרדה, גמישות פסיכולוגית, איכות חיים ושביעות רצון מהחיים, על אנשים מגמגמים בוגרים.

הסדנא תחל בחודש נובמבר 2017 בבניין ההדרכה של ביטוח הראל ברחוב החילזון 12 במתחם הבורסה ברמת-גן. משך הסדנא 12 פגישות שבועיות בין השעות 18:00-21:30 (3 וחצי שעות).

שימו לב, ההשתתפות בסדנת המחקר הינה ללא עלות

בסדנא יושם דגש על שמירת מרחב התפתחות מוגן ובטוח עבור המשתתפים

 מטרות הסדנא

ללמד כיצד לזהות באופן שיטתי את המחשבות שאנו אוחזים ביחס לגמגום, ביחס לחברה האנושית, ביחס לנוכחותם של האחרים בקרבתנו בעת מפגש חברתי, ביחס לתגובה הרגשית שלנו בעת מפגש חברתי, ביחס לעצמנו כבני אדם מגמגמים, ועוד…

ללמד את דרך החקירה הייחודית של שיטת "העבודה" ככלי שבאמצעותו ניתן להשתחרר ממחשבות אלה ולחוות פרשנות שונה למציאות – כזו, שמתח ועקה אינם נלווים לה.

ללמד מודעות למרכיביה הגופניים, רגשיים וההתנהגותיים של תגובת המגננה המתעוררת בקרבנו לקראת ובעת מפגשים חברתיים.

ללמד כיצד לשנות את מרכיביה הגופניים, הרגשיים וההתנהגותיים של תגובת המגננה, וליצור לעצמנו "מרחב דיבור" – בו מתקיימים התנאים האופטימליים הדרושים לשם הפקת דיבור מיטבי.

דרך המחקר

המחקר הינו ניסוי קליני מבוקר ואקראי.

במסגרת הקמת המחקר, אנו מזמינים 56 נשים וגברים מגמגמים בוגרים (גיל 18 +), בעלי גמגום התפתחותי ממושך קל עד קשה, בעלי חוויית גמגום בינונית עד קשה, המבקשים לשנות את חווית הגמגום הכוללת שלהם, ומוכנים להתחייב לתהליך ולמשימות שיינתנו במהלכו.

56 הנרשמים יחולקו באופן אקראי לשתי קבוצות: קבוצת מחקר וקבוצת ביקורת.

28 אנשי קבוצת המחקר יחולקו לשתי קבוצות וייקחו חלק פעיל בסדנא ללא עלות, ויתבקשו למלא שאלונים לפני תחילת הסדנא ולאחריה.

28 אנשי קבוצת ביקורת, שלא ייקחו חלק פעיל בסדנא, יתבקשו למלא שאלונים לפני תחילת הסדנא ולאחריה.

חשוב להדגיש: מלבד תרומתם המכרעת של אנשי קבוצת הביקורת למהלך המחקר – וכך אנו מקווים, גם לרווחתם של כלל האנשים המגמגמים בארץ ובעולם – יזכו אנשי קבוצת הביקורת להשתתף בגרסה קצרה יותר של הסדנא "לדבר מהלב" לאחר סיומו של תהליך המחקר ללא עלות.

רכזת המחקר: עמרית פלדמן – החוג לקידום הבריאות.

חוקר ראשי: ד"ר שחר לב ארי – ראש החוג לקידום הבריאות, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב.

על מנחה הסדנא

ערן גולדשטיין, מאפשר מוסמך בשיטת "העבודה" של ביירון קייטי. בוגר קורס למאפשרים במרכז "פתח למחשבה" בת"א, בוגר קורס התמחות בשיטת "העבודה" בנושא בריאות וחולי במרכז "בריאות מהמחשבה" בת"א, בוגר בית הספר הבינלאומי של ביירון קייטי, בד נוהיינהר, גרמניה.

ערן הינו בעל ניסיון קליני רב בליווי אנשים מגמגמים.

הנחה במסגרת "אמב"י שבעה מחזורים של הסדנא "לדבר מהלב".

ערן הינו אדם מגמגם שמבין את נפש האדם המגמגם.

המלצות ממשתתפים בעבר בסדנא "לדבר מהלב"

אלינור

אני אלינור, בת 32 מתל אביב ויש לי גמגום מגיל צעיר.

כל חיי הגמגום הפריע לי והתביישתי בו. התביישתי לשאול כיוון ברחוב או את השעה, התביישתי להביע דעה בחדר שיש בו הרבה אנשים, היו פעמים בהם התביישתי בכלל לדבר.

הסדנא "לדבר מהלב" שינתה את חיי.

היא לימדה אותי איך להפסיק להתבייש ולקבל את עצמי כמו שאני.

בזכות הסדנא הזו קיבלתי הרבה יותר ביטחון לדבר בין אם זה מול קהל, אנשים שתמיד הרגשתי ששפטו אותי או סתם אנשים אקראיים ברחוב.

אפילו כשאני "נתקעת" בדיבור, אני יכולה להרגיע את עצמי ולצאת מזה במקום לכעוס על עצמי שאני מגמגמת, כפי שהיה בעבר.

בעבר גם תמיד חששתי לעזוב מקום עבודה שהיה לי רע בו מהחשש שלא יקבלו אותי למקום עבודה אחר  בגלל הגמגום ותמיד חיפשתי עבודה שלא צריך לדבר בה. מאז הסדנא עזבתי 2 מקומות עבודה וכיום אני עובדת בעבודה פרונטלית שכוללת תקשורת עם אנשים.

נטע

הסדנא של ערן לדבר מלב אל לב, סייעה לי והשפיעה עליי רבות, בתפיסת העולם שלי לגבי הגמגום ובתגובות הרגשיות שלי. בסדנא הבנתי עד כמה אני אלימה כלפי עצמי, כלפי הילדה הקטנה שבתוכי. עד כמה הדימוי של היותי מגמגמת משתלט לי על החיים, מעוות לי את החשיבה.

בזכות הסדנא, אני לוקחת פחות קשה מצב של גמגום. אני יותר קלה עם עצמי ומסוגלת להמשיך ולדבר בסיטואציה בלי שום בעיה. ב"ה מאז הסדנא רמת הגמגום פחתה אצלי באופן משמעותי.

ולדי

בילדותי הייתי אצל המון קלינאים וטיפולים למיניהם עד שבשלב מסוים נשברתי ואמרתי די.

עשר שנים קדימה לאחר צבא ותואר, הצעתי נישואין לחברתי, לא ידעתי לאיזה בלאגן נפשי אני מכניס את עצמי. הלחץ לא איחר להגיע והמחשבה על החופה השפיעה על כל תחומי החיים שלי. הדיבור הלך ונהיה הרבה יותר קשה והביטחון העצמי היה בשפל חדש.

החלטתי לפעול ולנסות להתגבר על הגמגום והלחץ והייתי אצל מספר מטפלים.

כל אלו, עזרו במקצת לדיבור כי הם נועדו לעבוד על הצד הטכני של הדיבור (גם הפסיכולוג באופן מפתיע).

מצאתי את הסדנה לדבר מהלב של ערן דרך אמב״י.

הופעתי לגלות כי הסדנה אמנם קשורה לגמגום אך לא עבדה על הגמגום ישירות והיא אינה טכנית.

הסדנה עזרה לי לקבל את עצמי, להיות סבלני כלפי עצמי וגם אם גמגמתי, לא נורא, זהו אינו קרב.

החתונה עברה בהצלחה רבה, לא הרגשתי לחוץ, הרגשתי שאני נהנה מהרגע.

שני קשיים שאני מרגיש שהתגברתי עליהם במידה ניכרת הם לדבר מול אנשים ולדבר סביב שולחן.

הסיטואציה גרמה לי לחוסר נוחות בגלל שאנשים מקשיבים לי בשתי הסיטואציות הללו.

מאז הסדנה העברתי מספר מצגות בעבודה, וכן, יוצא לי להיתקע ולגמגם אבל אני לא עושה מזה עניין גדול. קיים שיפור בשטף הדיבור (ואת זה אשתי אמרה) אבל הוא אינו משמעותי. בעיקר אני מרגיש בנוח עם הגמגום ובנוח לגמגם מול אנשים כי אני שלם עם עצמי.

ישראל נחום

הסדנה בהנחיית ערן גולדשטיין הוציאה אותי ממאסר של 40 שנים בכלא הגמגום.

העבודה האישית על העצמי בעניין המחשבות שלי שמעוררות רגשות חרדה הלכו והתמעטו. הדימוי העצמי שלי והביטחון העצמי עלו והפיכת המחשבה עזרה לי המון בלפרוץ את הגבולות שהייתי כלוא בהם.

היום אני מנחה קבוצות עם גמגום קל ביותר עד כדי לא מורגש, הרצאתי למעלה מעשר פעמים על אף הגמגום ואין ספק בליבי שאת חוסר האונים שלי מול הגמגום הפכתי לחוסר האונים של הקהל שלי לגמגום.

לפרטים נוספים ולהרשמה ניתן לפנות ל:

ערן גולדשטיין, מנחה הסדנא, טלפון: 054-4980816, מייל: [email protected]

עמרית פלדמן, רכזת המחקר, טלפון: 3395657  -052, מייל: [email protected]

ד"ר אלן ז"ל, שהיה מגמגם הקדיש את חייו לטיפול בגמגום.הוא גם הוציא ערכה לטיפול בגמגום סרטונים\אודיו וחוברות.

הפילוסופיה שלו  בטיפול דגלה בשילוב בין עיצוב הגמגום ועיצוב השטף ביחד עם כלים קוגנטיביים.
בשנת 2016 הוא נאלץ לפרוש מעיסוקיו,בעקבות החמרה במחלתו הוא החליט לעזור למגמגמים גם אם לא אישית,דרך החומרים שהוא הוציא והנגיש אותם בחינם לציבור הרחב.
החומרים האלו מכילים סרטונים והסברים על כלי הטיפול שבהם הוא טיפל,והם חופשיים לכולם בחינם.
אמנם הסרטונים מתמקדים בילדים אבל הם מועילים גם לבני נוער ומבוגרים.

מי ייתן שאנשים ינצלו את המשאב הנדיר הזה,ושזה יהיה לזכרו.

לזכרו של ד"ר מרק אלן