personal stories

טליה סלה, לאון ארליך, רוני סבן ותמיר לביא הם ילדים רגילים לכל דבר.הם לומדים כמו כולם, משחקים כמו כולם וגם...מגמגמים. אז הקשיבו למה שיש לילדים הנהדרים האלו לבקש מכם!

קוראים לי אייל ספרא, אני בן 32, גר בקיבוץ צרעה, נשוי לעלמה המדהימה, עובד כטבח בחברת היי-טק גדולה ואני גם, אדם שמגמגם. אני רוצה לספר לכם על החוויות שלי כאדם מגמגם ואיך אני רואה את עצמי כאדם מגמגם.

"גמגום בחברה של היום הוא מתכון כמעט בטוח לרגעים מכאיבים. לא פעם אני נתקל בחוסר הסבלנות של אנשים, שקוטעים באמצע מילה, צוחקים ומרגישים חופשי להעיר, אבל בזכות החוויות האלה התחזקתי. הגמגום הכריח אותי להתגבר על הפחדים שלי" • טור אישי

גמגום זה לא הכל. גמגום לא צריך למנוע מכם לעשות שום דבר והכל אפשרי. אני יודע שקל לדבר וקשה לעשות, אבל תעשו את זה פעם אחת וההמשך יהיה יותר קל. באותה נשימה חשוב לזכור שמודעות עצמית היא חשובה מאוד.

אם הייתי אומרת לכם שיש לכם דרך פשוטה להיטיב עם עולמו של אדם בפחות מ 5 דקות, כשכל מה שאתם צריכים לעשות הוא להקשיב - הייתם מאמינים? קוראים לי אלינור זוארץ, אני בת 22 ומגמגמת מגיל 3. היום מציינים את יום המודעות הבינלאומי לגמגום ואת הדברים הבאים אני מקדישה דווקא לכל אלו שאינם מגמגמים, עם בקשה אישית.

שקד מגמגמת מאז שהיא זוכרת את עצמה, אבל רק בשנים האחרונות היא אזרה אומץ וביטחון והפסיקה להתבייש. לכם היא מסבירה איך להתנהג באינטראקציה עם אדם מגמגם - זה דורש רק…