מסע אישי: אורית סופר

מסע אישי: אורית סופר

"גמגום הוא ביטוי של קושי רגשי.
אין שום קשר בין ברוס וויליס, דארווין והבן שלי.
וכדור הארץ שטוח.
יודעים מה משותף לשלושת המשפטים להלן?
כולם לא נכונים.
הי, אני אורית.
כשבני הצעיר היה בן רבע לחמש הוא התחיל לגמגם.
שום דבר שידעתי אז על גמגום לא הסתדר לי:
ידעתי שזה מעיד על קשיים רגשיים, חרדות או חוסר בטחון- אבל הילד היה חברותי, רגוע ולא הראה שום סימן של בעיה או קושי בתחום.
ידעתי שזה משהו שמתחיל בעקבות טראומה, כמו הגירה לארץ אחרת או מוות במשפחה- אבל שום דבר אפילו קרוב לזה לא קרה אצלנו באותה תקופה, ולא היו שום סימנים אחרים שהילד עבר אירוע טראומטי שלא ידוע לנו עליו.
כשפניתי לעזרה מקצועית, קלינאית תקשורת הסבירה לנו שהטיפול היחיד שאנחנו צריכים הוא הדרכת הורים, כדי ללמד אותנו איך לדבר איתו ואיך להתנהל בבית באופן שיפסיק את הגמגום- אבל גם אחרי שקיבלנו הדרכת הורים ויישמנו את ההנחיות שלה הגמגום לא באמת נעלם.
עברו שנים. הגמגום היה די מינורי. בהתחלה כן היה נראה שהצלחנו להעלים אותו באמצעות הדרכת הורים. תקופה מסוימת חיינו באשלייה שזה בקטנה, ורק אנחנו המשפחה שמים לב לזה. גם כשהבנו סופית שזה ממש לא נכון, לא ממש דיברנו על זה וכל הזמן היתה ברקע התלבטות אילמת- לטפל או לטפל? מה עושים? מה בכלל אפשר לעשות?
סביב גיל 9 היתה החמרה בגמגום שדחפה אותי להכנס לגוגל ולעשות שיעורי בית מחדש. ואז קרה דבר מדהים: גיליתי את אמב״י.
אמב״י היא עמותה ללא מטרות רווח, מנוהלת בהתנדבות מלאה ע״י ולמען אנשים שמגמגמים.
בין השאר, אמב״י מפעילה קבוצת תמיכה וירטואלית לאנשים כמוני- הורים לילדים שמגמגמים.
באתר של אמב״י, ובקבוצת ההורים, גיליתי מידע שלא יסולא בפז.
גיליתי שכל מה שחשבתי שאני יודעת על גמגום היה גיבוב של מיתוסים.
גיליתי שהמחקר המדעי העדכני מראה שגמגום הוא מצב פיזיולוגי לחלוטין, לעתים קרובות גנטי, ובכלל לא בעיה רגשית.
גיליתי שהבעיות הרגשיות, אם בכלל יש, הן לרוב תוצאה של הגמגום, ולא מה שגורם לו.
אבל הדבר הכי חשוב שגיליתי היה שאני חלק מקהילה.
קבוצת התמיכה הוירטואלית של אמבי יצאה בשנה האחרונה מגבולות המדיה והפכה לקבוצת תמיכה פיזית שמציעה מפגשי משפחות לתמיכה והעצמה בילדים שמגמגמים ובהורים שלהם.
בשנה הזאת נפגשנו עם ילדים והורים אחרים שיודעים ומבינים מה זה אומר לחיות עם גמגום, תמכנו וקיבלנו תמיכה בחזרה.
ובעיקר קיבלנו את הכוחות לחיות בשלום עם הגמגום, לקבל אותו ואפילו להשוויץ בו.
אז גמגום הוא לא ביטוי של קושי רגשי, אלא מצב פיזיולוגי.
ברוס וויליס, צ׳רלס דארווין והבן שלי כולם אנשים שמגמגמים (טוב, טכנית, דארווין כבר לא מגמגם).
ולגבי כדור הארץ – טוב, פה כנראה לא חידשתי לכם…
הכפתור שמתנוסס על התמונה שלי עוצב במסגרת הפקה משותפת של אמב״י והגרפיקאית Michal Ackerman "