מן הארכיון

סוף שבוע בנווה שלום

היישוב נווה שלום , יישוב יהודי ערבי יפהפה הנמצא ליד לטרון, נבחר על ידי אמב"י לארח אותנו לפעילות ראשונה מסוגה. למקום הגיעו זוגות ויחידים, מגמגמים ולא-מגמגמים, במטרה לבלות את סוף השבוע ביחד, להירגע ולצבור כוחות מחודשים להמשך.
החדרים בבית ההארחה ביישוב היו נוחים והשקיפו על נוף פסטורלי ושקט, והאוכל פשוט וטעים.

במועדים שנקבעו מראש, התקבצנו כולנו באחד מחדרי הישיבות שהוקצה לכבודנו ועסקנו בפעילות. הפעילות כללה שיחות על נושאים הקשורים בגמגום, מדיטציות משותפות, שיחות קבוצתיות ואחד על אחד, הדגמה של מכשיר אלקטרוני לשיפור שטף הדיבור ודיונים על מודעות, קבלה עצמית ושינוי.

בערב יום שישי לאחר ארוחת הערב התקיימה סדנה, שעסקה בהתבוננות בדרך בה אנחנו נכנסים למקום חדש, בחששות ממגע חברתי עם אנשים לא מוכרים, ובדרכים לשינוי הגישה. הסדנה הועברה ע"י מנחה שהגיעה במיוחד לנווה שלום. בתום הסדנה, כטוב ליבנו בשמפניה , החלה מסיבת ריקודים שנמשכה עד שכולנו נפלנו מהרגליים.

רצוי להדגיש שאין כל "חובה" להשתתף בפעילות אמב"י , וכל אדם שהגיע רשאי לבלות את סוף השבוע כראות עיניו, להיכנס ולצאת מהפעילות המשותפת ללא נקיפות מצפון. עם זאת, רוב המשתתפים העדיפו לבלות ביחד בפעילות אמב"י ולא התאכזבו או השתעממו לרגע.

כל המשתתפים בסוף השבוע הביעו את שביעות רצונם מהמפגש , מהמקום היפה, מהחברה האינטימית והתומכת ומהקשרים החדשים שנוצרו. ומקווים שפעילות מסוג כזה תתקיים גם להבא.

אשמח להוות כתף ומשענת למי שקצת קשה לו

כל אחד מאתנו זקוק לעיתים לתמיכה, לפירגון, לעידוד, לדחיפה ולמילה טובה. ובוודאי אדם שמגמגם שקשה לו להתמודד בכוחות עצמו עם הבעיה.

החברה בה אנו חיים מגלה לרוב חוסר סבלנות, חוסר הבנה ואף בורות כלפי השונה והחריג. האדם המגמגם נתפס לרוב כמי שלוקה בשכלו, כמי שמשהו אצלו לא בסדר. יש הטורקים את הטלפון כשהם שומעים גמגום, יש צוחקים ולועגים לאדם זה, מביטים בו ברחמים ורואים בו מסכן. יש שמנסים לעזור לו ומשלימים במקומו את המשפט. והגרוע מכל פוסלים ומחרימים את מי שמגמגם מקשב, מחברות, מפרטנר לזוגיות ומקבלה למקום עבודה.

התנהגות שכזו שמשדרת ניכור וחוסר קבלה, עלולה ליצור רגשות שליליים בלבו של המגמגם. הוא עלול להרגיש שאף אחד לא אוהב אותו, אף אחד לא מבין אותו, שמשהו אצלו לא בסדר, לא נורמלי, שהוא חסר ערך. מחשבות שיכולות בקלות לגרום לאדם זה להסגר, להתבודד, להיכנס לדיכאון.

אבל כך זה יכול להימנע תודות לקבלה עצמית, למחשבות חיוביות, לתעוזה לומר ולעשות מבלי לחשוש מהגמגום. הגמגום מתחיל ונגמר בבן אדם עצמו. באיך שהאדם בעצמו
מקבל את זה ומתפתח עם זה.

אני אישית מרגיש שיש לי המון מחשבות תומכות והמון כלים להתמודד עם הבעיה ולמען האמת הבעיה כבר לא מפחידה אותי כמו פעם, נראה שגם הגמגום בעצמו נעשה קל יותר אצלי.

ולכן אשמח מאוד לתמוך ולהוות כתף ומשענת למי קצת קשה לו. עם המון סבלנות ואהבה.

שלום לכולם,

שמי חיים ואני מגמגם, אומנם קל בהרבה מהעבר, אולי תודות לטיפולים שעברתי אולי דווקא בזכות הפתיחות שלי כלפי הבעיה ואולי פשוט כי הגמגום כבר לא תופס מקום מרכזי בחיי, והוא חלק קטן מאוד באישיותי ואני מתיחס אליו בפרופורציות הנכונות.

מכל מקום אני מאוד מעונין יחד עם חברים נוספים להקים קבוצת תמיכה לאנשים מגמגמים וגם לכאלה שאינם, כאלה שפשוט חושבים שיכולים לתרום לקבוצה ושהקבוצה תתרום להם באופן אישי.
אני אישית מרגיש צורך בקבוצה שכזו , אני חושב שאוכל לתרום המון מניסיוני האישי.
אני רוצה גם לספר לכם שאני משתייך לארגון אמב"י ,ולכל מי שאינו יודע זהו אירגון שתומך מאד בהקמת קבוצות תמיכה ברחבי הארץ.
אז החלטנו אני וחברים נוספים שמשתיכים לאירגון, להקים קבוצה שבה יוכלו להשתתף גם אנשים שיש להם את בעית הגמגום וגם כאלה שהיתה להם בעבר וכמובן הדלת פתוחה גם לכל מי שחושב שיוכל לתרום לקבוצה,ולהרגיש סיפוק מעצם הצטרפותו.

מן הראוי להציג לפניכם את הגרעין הקשה שעומד מאחורי היוזמה להקמת קבוצת התמיכה. מר בני רביד יו"ר אמב"י )ארגון מגמגמים בישראל(, בני תמך
מאד באופן אישי ודרך האירגון בהקמת קבוצות שכאלה.
מר אריק ברבנלסקי יו"ר אמב"י סניף צפון.אריק סיים לאחרונה סדנה שבה רכש ידע ומיומנות בהנחית קבוצות והוא מעוניין מאד לתרום לקבוצה.
מר צביקה הרניק חבר באמב"י ופועל רבות באינטרנט למען האירגון ולמען הקמת הקבוצה.
ואני, חיים גולדנברג חבר באירגון הקמתי פעם קבוצת תמיכה וזו פעלה עד שהתפרקה.הלקחים והמסקנות להתפרקותה של הקבוצה שהקמתי הופקו, ואין חכם כבעל נסיון ויש לי כיום נסיון.אנו יחד קוראים לכולכם אנשים מגמגמים ולא מגמגמים כאחד להצטרף אלינו ולקחת חלק בקבוצה שעתידה לקום.
אנו פתוחים להצעות לגבי אופי הקבוצה וכל דבר שנוגע לעיצובה ולפעולתיה.

ערב מספרי סיפורים באמבי

ביום שלישי, 30.1.2018, נערך באמב"י ערב מספרי סיפורים מיוחד במינו

במהלך הערב הציג איתן פוס, סטודנט לכלכלה וקיימות, בן 27, את סיפור המסע האישי שלו, האתגרים איתם נאלץ להתמודד כתוצאה מהגמגום, ודרכי ההתמודדות עמם. איתן הרחיב על הצורך בביטוי עצמי, אשר אינו מקבל מענה בשל ההימנעות מסיטואציות חברתיות והפחד לומר מילים אשר בהן קיים סיכוי להיתקע. חשיפה למגמגמים אחרים עוררה בו השראה והוא שינה את דרך החשיבה שלו – "לא להמנע מתקיעות, אלא להיות איתן ולתת להן להיות. מותר לגמגם, לא צריך להתבייש או להסתיר את הדיבור שלי".  לדבריו של איתן, "מה שחשוב באמת זה להצליח לתקשר באופן אפקטיבי, לא להמנע ממצבי דיבור, לא לתת לגמגום להגדיר את מי שאתה, להכיר קהילה ושאתה לא לבד, ולמצוא את הקול שלך".

מספר עקרונות אשר פירט איתן כתובנות אשר עלו מן המסע שלו –

איתן פוס, ערב מספרי סיפורים, אמב"י
5-5-5 : מילה בת חמש אותיות, שמתחילה ומסתיימת באות החמישית בא' ב' : השראה – ולא רק בתחום הגמגום. זה עוזר לנו לצמוח. לכולם.
במצבים קשים – להכיר בקושי ולא להתעלם ממנו.
לתת לתקיעות להיות, להיחשף.
לפנות לגורם מקצועי לייעוץ או ליווי, אין בכך שום בושה.
תקשורת היא הרבה מעבר לקצב המילים, היא חיבור, ומה שמביא לחיבור כולל:
• הקשבה, והקשבה אקטיבית
• אותנטיות
• שפת גוף עשירה עם קשר עין• בחירת תוכן רלוונטי וקונקרטי
• להיות ברגע
בהמשך, שירן ישראל, כלכלנית, בת 34, חלקה את סיפורה האישי, החל מהטיפולים שעברה, האופן שבו היא רואה
את הגמגום, וחלומותיה שהוגשמו. שירן המחישה את הגמגום באמצעות מודל קרחון, המורכב משלושה נדבכים – הנדבך הגלוי "התנהגות", ושני נדבכים סמויים מן העין – קוגניציה ורגשות. לגישתה, טיפול בגמגום חייב להתייחס לשלושת הרבדים הללו – אין זה מספיק להראות שטף גלוי, אלא יש לנהל את החשיבה והרגש באופן אשר יתאם לשטף.

מודל הקרחון, שירן ישראל, ערב מספרי סיפורים, אמב"י
שירן סיפרה כי הסביבה הבית ספרית יכולה להביא למצב של חרדה יומיומית, ועבורה המוזיקה היוותה עוגן חשוב אשר עזר לה להתמודד ולצמוח מתוך הקושי, עד לכדי הגשמת חלומותיה.

שירן ואיתן מעידים שניהם כי השיתוף בסיפור האישי בפתיחות הוא חלק משליחות לשם העלאת המודעות לגמגום, ועל מנת להראות למגמגמים נוספים כי הם לא לבד.

ערב חשיפה והקמת ועדות פעילות באמבי

השבוע נערך ערב חשיפה ראשון מסוגו באמב"י, ובו הוקמו ועדות פעילות בתחומים שונים.

פתח את הערב חנן הורביץ, יו"ר הועד המנהל של אמב"י, אשר דיבר על חשיבות יצירת עולם שמבין גמגום, לשם שגשוג והשגת מטרות. בעולם המבין גמגום, מיתוסים אינם רלבנטיים, וילדים אינם נמנעים מלהשתתף בפעילויות חברתיות ולהוביל אותן.

המטרה העיקרית שהוגדרה בראש סדר העדיפות לשנה הקרובה, באופן שיתאם למגבלות המשאבים, הינה העלאת המודעות לגמגום.

לאחר דיון שנערך הסכמנו כי קבוצות בעלות אינטרס יכולות לחולל שינויים עצומים באמצעות עבודת צוות.

בהמשך הערב נערכה חלוקה לוועדות פעילות בהן לוקחים חלק מתנדבים מגמגמים, הורים וקלינאי תקשורת:

ועדת פרסום ומדיה – תנהל את מיתוג הגמגום והאדם המגמגם ברשתות החברתיות ובמדיה הדיגיטלית, תוך פניה לקהל הרחב.

ועדת חינוך – תנהל את העבודה אל מול אוניברסיטאות ובתי ספר, על מנת להרחיב את מערך הרצאות, וזאת מתוך אמונה שמפגש אישי עם אדם מגמגם והסבר אודות הגמגום תוביל לשינוי תפיסות ודעות קדומות בחברה.

ועדת יום המודעות – תבנה את הפעילויות המתוכננות לקראת יום המודעות הבינלאומי שייערך ב 22.10 , בשיתוף פעולה עם הוועדות הנוספות.

מוזמנים לפנות אלינו להקמת ועדה בנושא הקרוב ללבכם או להצטרפות לועדה קיימת.

יחדיו ניצור עולם אשר מבין גמגום.

בקול רם

להורדה וקריאה של עלון אמב"י יש לבחור את הגיליון הרצוי. מומלץ להדפיס את העלון לפני קריאתו.

קריאת העלונים הבאים אפשרית כאשר מותקנת במחשב הגרסה העברית של Word 97 ומעלה