הכנס השביעי של אמבי
ביום חמישי ה-21 באוקטובר 2004, בסמוך ליום המודעות הבינלאומי לגמגום, התקיים הכנס השנתי השביעי של אמב"י, שעמד בסימן שנת הילד המגמגם ברחבי העולם.
הכנס, שאורגן בשיתוף אמב"י, המכון לשיקום השמיעה והדיבור בבית החולים שיבא והחוג להפרעות בתקשורת של אוניברסיטת תל אביב, היווה נקודת מפגש מקצועית וחברתית לקלינאי תקשורת, מגמגמים, סטודנטים מהחוג להפרעות בתקשורת ולאנשי מקצוע נוספים מהתחום.
הכנס, שכלל הרצאות במספר נושאים הקשורים לגמגום, מפי קלינאי תקשורת ומגמגמים, וכן סדנאות שעסקו במודעות לגמגום ובהתמודדות עמו, נפתח בברכות של יו"ר אמב"י, בני רביד, ובדבריה של ראש החוג להפרעות בתקשורת באוניברסיטת ת"א, ד"ר ליאת קישון-רבין. ראשונת המרצים היתה ד"ר רות עזרתי מאוניברסיטת ת"א, שהרצאתה "על תוצאות הטיפול בגמגום" סקרה את התפתחות הטיפול בגמגום במהלך מאה השנים האחרונות. בנוסף הציגה ד"ר עזרתי מחקר ראשוני שערכה, ואשר עוסק בשתי גישות טיפוליות מרכזיות בגמגום: הגישה האחת מתמקדת בטכניקה של הדיבור ואילו הגישה השנייה בתוכן השיחה.
בכנס הוצגו שלוש סדנאות המיועדות למגמגמים ולבני משפחותיהם, ואשר אמורות להיפתח במהלך חודש נובמבר 2004. אסנת פלג, מטפלת קבוצתית, הציגה סדנה חווייתית שכותרתה "גמגום – השלמה או מלחמה", ובמהלכה יעשה שימוש באמצעים אמנותיים כגון ציור, דרמה, תנועה ומוסיקה. קלינאית התקשורת עופרה איזקסון הציגה את קבוצת התמיכה שבהנחייתה, אשר מיועדת לתמיכה בהורים לילדים מגמגמים, ואילו ד"ר אלי אברהמי מאוניברסיטת חיפה הציג סדנה המיועדת לאנשים מגמגמים ואשר פועלת במתכונת תיאטרון טיפולי (פסיכודרמה).
לאחר מכן ניתנו שלוש הרצאות מפי אנשים מגמגמים. ראשון הדוברים היה שוקי פרידמן, שהציג את פורום הגמגום אותו הוא מנהל בפורטל האינטרנט תפוז. לדבריו, עוסק הפורום בשני נושאים מרכזיים: האחד, ייעוץ ותמיכה שמעניקים חברי הפורום איש לרעהו; והשני, דיון בשיטות השונות לטיפול בגמגום. לאחר מכן עלה אמיר פלג על הבמה וסיפר על חוויותיו כילד וכמתבגר מגמגם, על תובנותיו הנוגעות להתמודדות עם הגמגום בגיל צעיר והשקפתו על הגמגום כיום. ולפני ההפסקה סיפר שמואל על חוויות הילדות שלו כילד מגמגם, על מטפלים וטיפולים שעבר ועל ההתייחסות של הוריו לגמגום.
לאחר הפסקה נחלקו המשתתפים לשתי סדנאות. בסדנה הראשונה, שנקראה "על הגמגום והצרות שהוא גורם" ואותה הנחה בני רביד, סיפרו המשתתפים על עצמם ועל הקשיים הנגרמים להם על ידי הגמגום. את הסדנה השנייה, שעסקה בפסיכודרמה, הנחה ד"ר אברהמי, ובה ניתנה למשתתפים האפשרות להתנסות בקבוצת פסיכודרמה, כמו זו העתידה להיפתח בחיפה. לקראת סיום התקיים פאנל בו מי שרצה עלה על הבמה, ושיתף את האחרים בהתרשמותו מהכנס ובחוויות אחרות הקשורות לגמגום.
הכנס אורגן באופן מקצועי ומעניין, והיה פורה במיוחד, הן עבור אנשי המקצוע והן עבור המגמגמים. הכנס התנהל באווירה חיובית ותומכת, וככל שהתקדם הערב התחזקה התחושה הטובה בקרב המשתתפים, ואף עלתה השאיפה לקיים מפגשים מהנים ומועילים שכאלה באופן תכוף יותר.
הכנס השלישי של אמבי
ביום חמישי ה-16 לנובמבר 2000 נערך הכנס השלישי של ארגון אמב"י. היה זה כנס מוצלח, המוצלח ביותר עד כה. הכנס עסק
בנושא "הקבוצה לעזרה עצמית כדרך להתמודדות עם הגמגום" ונערך בהנחיתו של מר אריק ברבנלסקי יו"ר סניף הצפון.
ראשונת הדוברים הייתה מרתה רמון מנהלת המרכז לעזרה עצמית. היא פתחה בדברי ברכה, עודדה את אמב"י בדרכו ונתנה צרור עצות כיצד יש להמשיך דרך זו. יש להזכיר כי ארגון אמב"י קם בעדודו ובעזרתו של המרכז לעזרה עצמית וזוכה לעזרתו עד היום. בהזדמנות זו אנו מודים מקרב לב לצוות המרכז על עזרתם המסורה.
לאחר מכן הרצה פרופ' אסא כשר. בהרצאתו המבריקה והמרתקת הוא הסביר את המרכיבים של השפה האנושית – אותה שפה שאנו האנשים המגמגמים מתקשים לבטא. בנוסף לכך דיבר פרופ' כשר ועל העזרה העצמית ועל חשיבותה, הוא הדגיש את העובדה שבקבוצה לעזרה עצמית מתגלות תכונות של אומץ לב ורעות. תודה לפרופ ' אסא כשר ונקווה להתראות שוב.
בהמשך דיבר יו"ר אמב"י בני רביד על תחושת הבדידות המייחדת את האדם המגמגם ועל ניסיונו האישי בהתמודדות עם חווית הבדידות כמגמגם. ההרצאה הייתה מרגשת ואפשרה לקהל המאזינים, דוברים מגמגמים ושוטפים כאחד, להביט לרגע אך תוך החוויה האישית, המיוחדת, ולעיתים הכואבת של האדם המגמגם.
אחריו שמענו את הרצאתה של תרצה כפיר-צימרינסקי. תרצה הגישה את עבודתה הסמינריונית שנעשתה בחוג להפרעות בתקשורת אוניברסיטת ת"א בהנחייתה של ד"ר רות עזרתי. העבודה הציגה את תחושת השיפור שחש המגמגם בעמדותיו וגמגומו בעקבות ההשתתפות בקבוצת תמיכה.
לאחר ההפסקה ישבו בפנל מספר חברים מהקבוצה לעזרה עצמית של ת"א. את הפנל הוביל ראש הקבוצה מר שוקי פרידמן. החברים שיתפו את הנוכחים על מה שקורה בקבוצה ועל השפעתה של על החיים בכלל. מתברר כי תהליכים המתרחשים בקבוצה גורמים לשיפור תפקודם של האנשים המגמגמים בחברה.
בהמשך קרה משהו נפלא. התפתח "הפנינג " שהיה אמור להיות דימוי של קבוצה לעזרה עצמית. בפועל היה זה משהו גדול בהרבה. בתחילה ניתנה האפשרות שאנשים יכירו זה את זה. האנשים התחילו לדבר זה עם זה, הכירו זה את זה, דיברו על הבעיות שלהם ולא רצו להפסיק. התפתחה אווירה של "ביחד", מעין אחוות אחים מרגשת שלא רצתה להיגמר…
בהמשך מספר אנשים סיפרו על חוויותיהם ודיברו על דרכים לעודד קבוצות לעזרה עצמית.
הכנס הסתיים בהרצאה קצרה של החבר איתמר יששכר שדיבר על תכנית מקגייר לגמילה מגמגום אותה עבר באוסטרליה. איתמר ייתן הרצאה נרחבת יותר בערב עיון שיוקדש לנושא תוכנית מקגייר ב- 11 לינואר 2000.
הכנס הרביעי של אמבי
בתאריך ה 11 בנובמבר 2001 התקיים בבית לני הכנס הרביעי של אמב"י.
הכנס עסק בהתמודדות של הילד המגמגם בבית הספר. בכנס השתתפו כ 70 אנשים והאולם היה מלא מפה לפה. את הכנס הנחה מר אריק ברבנלסקי יו"ר אמב"י צפון.
ראשית פתח מר בני רביד יו"ר אמב"י וחבר בועד המנהל של ארגון המגמגמים הבינלאומי.הוא סיפר על תוכניות אמב"י להעלת המודעות של מורים ומחנכים בבתי הספר לנושא הגמגום.
לאחר מכן הרצתה פרופ' ניצה כץ מגרמניה שזאת היתה הרצאתה השניה באמב"י. הרצאתה עסקה בבילד המגמגם ,איך שהוא מקבל את עצמו ואיך הוא רוצה שיקבלו אותו.
אחר כך עלה והרצה ד"ר אסי שיקורל בנושא המגמגם כגיבור בהיסוטריה המודרנית. הוא הביא דוגמאות למגמגמים מפורסמים כמו דמוסטינאס , קלאדיוס ועד לצרציל.
אחרי הפסקה קצרה הוקרן הסרט "לדבר " של הבמאי הבלגי אריק למנס שהוא אדם מגמגם. הסרט הוקרן לראשונה בכנס הבינלאומי בבלגיה. הסרט עוסק בחויותיו של אדם מגמגם מגיל צעיר ועד לבגרות. לדעתי זהו הוא סרט מרגש מאד וכל אדם צריך לראות אותו על מנת להכיר את תופעת הגמגום והשלכותיה.
בהמשך דיברו מר יהודה כץ ומר שוקי פרידמן על זיכרונותיהם מבית הספר. זכרונות אלה משותפים להרבה מגמגמים והיה ניתן להזדהות איתם.
בסוף הכנס נערכה סדנא,תחילה המשתתפים דיברו בזוגות וסיפרו על עצמם ,אחר כך שיתפו חלק מהאנשים את הקהל בהתמודדות שלהם עם הבעיה בחיי היום יום וחלק מהסיפורים היו מאד מרגשים.
הכנס היה מוצלח מאד ובסיומו נשאר טעם של עוד.
להתראות בכנס הבא של אמב"י.
קונגרס IFA בעיני אדם הסובל מבעיית גמגום
הקונגרס האחרון של International Fluency Association- IFA נערך השנה בדנמרק בעיירה Nyborg בין ה- 7 ועד ה- 12 לאוגוסט. זהו הקונגרס השלישי של IFA ואולם עבורי הייתה זו הפעם הראשונה שהשתתפתי באירוע שכזה והייתה זו עבורי חוויה יוצאת דופן.
IFA הוא הארגון הגדול בעולם של קלינאי תקשורת המתמחים בגמגום. אני בהיותי מגמגם )לא קלינאי תקשורת( השתתפתי
בקונגרס על תקן של אדם מגמגם )Consumer( ולפיכך ראיתי את הנעשה בקונגרס בעיניים לא מקצועיות של אדם הסובל מבעיית הגמגום.
קונגרס IFA היה עבורי רצף של חוויות ייחודיות. הדבר הבולט ביותר היה המגע הישיר שהיה לי עם קלינאי תקשורת מכל העולם. הרגשתי שאני יכול לגמגם בחופשיות. הייתה זו תחושת חופש אותה לא הרגשתי בשום מקום אחר. היו לי שיחות עם קלינאי תקשורת מאוסטרליה, אנגליה,קרואטיה,פולין, יוגוסלביה, ישראל, רוסיה, ארמניה ועוד. רכשתי לעצמי ידידים רבים
והפצתי את הידיעה שבישראל הקטנה יש קלינאי תקשורת גדולים, מתקיים בה מחקר בתחום הגמגום ויש בה גם אנשים מגמגמים.
נפגשתי גם עם נציגים של ארגוני גמגום בעולם שרובם אנשים מגמגמים. כאן עלי לשבח את אנשי IFA הפותחים את הקונגרסים של הארגון גם בפני אנשים מגמגמים. פתיחות זו גרמה לכך שהאווירה בקונגרס הייתה תומכת, אוהדת ונינוחה. המפגשים עם האנשים המגמגמים הובילו לקשירת קשרים עם ארגוני גמגום ועם אנשים מגמגמים מרחבי העולם. לקשרים אלה תהיה בודאי השפעה על דרכו העתידית של אמב"י- ארגון מגמגמים בישראל.
עלי לציין במיוחד את הפגישה עם נציגי International Stuttering Association – ISA המדובר בארגון גג של כל ארגוני הגמגום בעולם. אמב"י חברה ב- ISA מזה כשנה. לפיכך הוזמנתי להשתתף בישיבת הועד של ISA. בישיבה דנו בענייני הארגון
כמו הדו"ח הכספי, הכנות לכנס ISA המתקיים בשנה הבאה בבלגיה ועוד. הדבר החשוב לגבינו הישראלים שבמעמד ישיבה זו מינו את נציג ישראל )אותי( כאחראי על הקמת אתר האינטרנט של ISA. מינוי זה מבטה את האמון שאנשי ISA רוכשים לנו והוא פותח בפנינו אפשרויות שלא היו לנו עד כה.
ההרצאות המקצועיות שנישאו בקונגרס כיסו את נושא הגמגום מזוויות רבות ומגוונות. ההרצאות כללו נושאים כמו תורשה, הבסיס הנארולוגי של הגמגום, שיטות טיפול, תכניות טיפוליות שונות ועוד. למדתי לראות את הגמגום מזווית ראיה שונה ממה שהייתי רגיל.
בקונגרס השתתפו גם קלינאי תקשורת מישראל. המדובר בקלינאיות התקשורת ד"ר רות עזרתי, ברכה אופיר, ברברה דם וניצה ויינשטיין בנוסף לכך השתתף בקונגרס מר אריה פרידמן מנהל חברת STS שפיתחה את תוכנת Dr Fluency. הנציגות הישראליות הגישו מספר הרצאות. ד"ר רות עזרתי הגישה הרצאה בנושא "החרדה כתכונה ו/או מצב בקרב דוברים מגמגמים" כמו כן השתתפה
ד"ר עזרתי בהרצאה בנושא "מחקר גנטי של הגמגום באילינוי, שוודיה וישראל". קלינאית התקשורת ברברה דם הגישה שתי הרצאות האחת בנושא "הגישה המדעית לטיפול בגמגום" והשניה על "טבעיות הדיבור של המגמגמים לאחר טיפול דיבור חופשי".
בנוסף לכך שימשה ברברה דם יושבת ראש בשני מושבים. בדוכן מכובד מחוץ לאולמי ההרצאות הציג אריה פרידמן
את תוכנת Fluency .Dr. דוכן מכובד אחר של חברת Thinking Publications היציג את התוכנית של ברברה דם בגרסה האנגלית. לפיכך הישראלים הפגינונוכחות מכובדת מאוד בקונגרס.
אי אפשר שלא לדבר על קונגרס האחרון בלא להזכיר את שקרה לפרופ' אהוד יאירי שהוא ישראלי במקור והנחשב היום לגדול חוקרי תופעת הגמגום בעולם. פרופ' יארי חש ברע בדרך לקונגרס ועקב כך המטוס בו טס חזר ונחת בטורונטו בכדי להבהילו לבית חולים. אירוע זה גרם לרבים מבאי הקונגרס לעצר את נשמתם. מאוחר יותר נודע שפרופ' יאירי מתאושש ומצבו יציב.
לקראת סיום הקונגרס נערך טקס מפואר בו חולקו אותות כבוד לאנשים שהקדישו את חייהם למען האנשים המגמגמים. בין מקבלי האותות היו פרופ' אהוד יאירי אשר קיבל את האות על פועלו כחוקר תופעת הגמגום. מקבל אות אחר הוא מייק שוגרמן )יהודי דובר עברית(שקיבל את האות כאדם שמגמגם )Consumer(האות ניתן לו על פועלו לטובת אנשים מגמגמים בארה"ב
ובעולם. בנוסף צוינו לשבח מספר אנשים וביניהם לינה רסטין קלינאית תקשורת דגולה התורמת רבות לקידום הטיפול בגמגום.
לסיום יש להזכיר את הארגון המופתי של הקונגרס הכל "דפק כמו שצריך". העיירה Nyborg שלחוף הים הבלטי שבה נערך הכנס היא עיירת נופש מקסימה. ראש העיר המקומי אירח את באי הקונגרס בטירה עתיקה והתזמורת המקומית ניגנה ביום פתיחת הקונגרס דבר שנתן לאירוע צביון מכובד. והחשוב מכל, האוכל היה… נפלא.
באמב"י פועלים בשיתוף פעולה עם קלינאים לשם העמקה הדדית של הידע אודות הגמגום.
מיומנו של חנן הורביץ, יו"ר אמב"י:
ב-8 לאפריל התארחתי באוניברסיטת חיפה ודיברתי עם סטודנטים בשנה א' לקלינאות תקשורת. הפגישה התאפשרת תודות לדבי קסטל, ראש היחידה לחינוך ולהכשרה קלינית מהחוג להפרעות תקשורת. מטרת הפגישה הייתה לחשוף את הסטודנטים לאדם מגמגם, וללמוד ממקור ראשון על חווית האדם המגמגם.
ההרצאה התחלקה לשני חלקים: בחלק הראשון תיארתי בקצרה מהו גמגום, מהם מקורות הגמגום, ודיברתי על החוויה הכוללת של האדם המגמגם. בחלק השני תיארתי תובנות אשר הגעתי אליהן ואשר עזרו ועוזרות לי לא רק לשרוד אלא גם לצמוח, עם ועל אף הגמגום. לתובנות אלו אני קורא "עקרונות יסוד בהתמודדות מוצלחת עם גמגום".
כמו תמיד בהרצאות שכאלה, נהניתי מאד מהשיח עם הסטודנטים, מהשאלות הנהדרות, ומהרצון הכן שלהם להבין וללמוד. מפגשים מסוג זה מקרבים את האנשים המגמגמים ואת קלינאי התקשורת זה לזה. יחדיו נבין יותר ונעניק עזרה אפקטיבית יותר לאנשים מגמגמים ומשפחותיהם.
אחד העקרונות להבנת גמגום אשר דובר עליו הוא אנלוגיית הקרחון לגמגום. כאשר אנו מבינים את התמונה המלאה של הגמגום, הגישה שלנו אל ההתמודדות עמו תהיה יותר מוצלחת.