טכנולוגיה לטיפול בגמגום

אפליקציה לטיפול בגמגום - ניניספיץ

טיפול דיגיטלי הוא טיפול מקוון (באינטרנט), שבו נפגשים עם הקלינאי/ת באמצעות המחשב, ולאחר המפגש מקבלים תרגולים באמצעות הטלפון (אפליקציה). כל הטיפול וגם התרגול מתבצע מהבית.

הדובר הקטן Small Talk - מכשיר מפחית גמגום

מכשיר SmallTalk ואוזניה

מכשיר ה-Small Talk, או בתרגום לעברית "הדובר הקטן", הוא מכשיר אלקטרוני שמטרתו לשפר את שטף הדיבור של מגמגמים. בני רביד מארגון אמב"י, בדק את המכשיר, ולטובת ציבור המגמגמים והעוסקים בתחום הגמגום הוא מציג את מסקנותיו.

SmallTalk – עקרון הפעולה
ה-SmallTalk הוא מכשיר אלקטרוני שמטרתו לשפר את שטף הדיבור של מגמגמים. המכשיר פועל בהתאם לעיקרוןAltered Auditory Feedback  (AAF), שפירושו משוב אודיו משתנה. במילים יותר פשוטות, האדם המגמגם שומע את עצמו באמצעות האוזנייה בשעה שהוא מדבר.

הקול אותו האדם המגמגם שומע כולל שני אפקטים:

DAF-Delay Auditory Feedback או משוב אודיו נדחה – האדם המגמגם שומע את עצמו בהשהיית זמן קצרה מאוד (של 60–100 אלפיות השנייה). ההשהיה נותנת למגמגם תחושה שהוא מדבר עם עוד מישהו (יש הקוראים לאפקט זה "אפקט המקהלה").
FAF-Frequency Auditory Feedback או משוב התדר – בנוסף להשהיה, האדם המגמגם שומע את עצמו בשינוי של תדר. כלומר, הקול שלו נשמע כמו קול מצפצף של מיקי מאוס (ניתן גם שלא להשתמש באפקט זה)
שני האפקטים הנ"ל מביאים להפחתת הגמגום אצל חלק מהמגמגמים, כך על פי גורם הנחשב לאובייקטיבי (כזה שלא קשור אל אחד מיצרני המכשירים). למידע נוסף ראו: http://www.mnsu.edu/comdis/kuster/TherapyWWW/dafjanus.html

על פי המחקרים, מכשיר מסוגו של ה-Smalltalk על גרסאותיו השונות משפרים את שטף הדיבור אצל 62% מהמגמגמים (המתחלקים באופן הבא: 18% דיווחו על שיפר משמעותי, ואילו 44% דיווחו על שיפור חלקי בלבד). בקרב 38% מהמגמגמים לא נרשם כל שיפור עם השימוש במכשיר.

התרשמות אישית מה-SmallTalk
בהיותי מגמגם כבד, אני משתמש במכשיר דומה למכשיר ה-Smalltalk מזה מספר שנים ובהצלחה. מה שאומר שאני נמנה על אותם 18% המאושרים שהמכשירים הללו עוזרים להם בצורה משמעותית. המכשיר משמש אותי בעיקר כאשר אני מדבר מול קהל (ואז אני כמעט שלא מגמגם). כמו כן, נעזרתי במכשיר מספר פעמים כאשר התראיינתי לשידורי הרדיו והטלוויזיה – ולא גמגמתי כמעט.

אבל (כפי שיוסבר בהמשך), המכשיר אינו עוזר בכל מצבי הדיבור.

ה-Smalltalk כבש את ליבי מהרגע הראשון שהתחלתי להשתמש בו. איכות הצליל המתקבל באוזנייה טובה מאוד (הרבה יותר טובה מהמכשיר האישי שלי) והוא יעיל יותר בשיפור השטף. עבורי הוא היה יעיל בהפחתת הגמגום, גם במצבי דיבור שבהם המכשיר האישי שלי לא סייע.

הנה מספר מצבי דיבור בהם ניסיתי את ה-Smalltalk. בכל מצבי הדיבור הללו השתמשתי באוזנייה האלחוטית, אשר פועלת בתקן בלוטות' ומצורפת למכשיר:

דיבור מול קהל:
לא גמגמתי כמעט בכלל. מעבר לכך, מאוד נהניתי מהצליל המשופר שמפיק המכשיר לתוך האוזן שלי. ההרצאה שטפה בצורה יוצאת מהכלל.

דיבור בטלפון:
זה היה פשוט מדהים! לא גמגמתי בכלל. בנוסף, הביטחון העצמי שלי בזמן השיחה היה בשמיים.

דיבור בישיבה מקצועית בעבודה:
זה מצב דיבור בעייתי, מאחר ובזמן ישיבה יש צורך הן לדבר והן להקשיב לדברי משתתפים נוספים, כמעט בו זמנית.

המכשיר האישי שלי כמעט ואינו יעיל במצב דיבור שכזה, זאת מאחר ואפקט ה-DAF מונע את האפשרות להקשיב בזמן שמשתמשים במכשיר (בגלל שאז שומעים גם את הצד השני בהפרש זמן).

הדבר נפתר בצורה יפה ב-Smalltalk על ידי התקנה של לחצן הפעלה. כאשר רוצים לדבר, לוחצים על הלחצן ואז המכשיר פועל. כאשר רוצים להקשיב – לא לוחצים ואז המכשיר אינו פועל.

לסיכום ה-SmallTalk שירת אותי בהצלחה במצב של ישיבה מקצועית בעבודה. הבעיה העיקרית במצב שיחה זה הוא שצריך להיות דרוכים כל העת, כדי ללחוץ כאשר מדברים, ולהפסיק ללחוץ כאשר מקשיבים.

דיבור עם הבוס (אדם שאני כפוף אליו) בעבודה:
עבורי זהו מצב דיבור מלחיץ מאוד, שקשה לי באופן מיוחד. כאשר השתמשתי ב-SmallTalk בשיחה עם הבוס מצאתי שזה פחות או יותר אותו מצב דיבור כמו בזמן ישיבה מקצועית. במילים אחרות השיחה עם הבוס קלחה בצורה טובה מאוד.

דיבור עם אנשים הכפופים לי בעבודה:
מבחינת הלחץ הנפשי, זהו מצב שיחה קל מאשר שיחה עם הבוס. גם כאן ה-Smalltalk יעיל בערך כמו במצב דיבור של ישיבה מקצועית.

דיבור עם חברים וקרובי משפחה או דיבור ספונטני:
לצערי בדיבור ספונטני עם חברים או קרובי משפחה ה-Smalltalk לא עזר לי – כשם שהמכשיר האישי שלי אינו עוזר במצב זה.

הדגמת המכשיר באמב"י
הדגמנו את המכשיר ה-SmallTalk בשני מפגשים. האחד בת"א (2/12/07) בהשתתפות של כ-15 אנשים, והשני בירושלים 17/12/07) בהשתתפות של כ-30 אנשים.

בשני המפגשים קיבל כל אחד מן המשתתפים הזדמנות לדבר עם המכשיר במשך מספר דקות. הדגמת המכשיר נעשתה תוך שימוש באוזניות רגילות (המצורפות למכשיר), אוזניות אלה כוללות מיקרופון מיוחד שמסנן רעשים מיותרים.

בהדגמת המכשיר התברר:
מרבית האנשים לא הבחינו בשיפור בשטף הדיבור (אצל חלקם יכולנו לשמוע שיפור אבל האנשים עצמם לא הרגישו בכך)
אצל כ-10% מהמשתתפים הורגש שיפור משמעותי בשטף הדיבור.
כ-10% נוספים הרגישו שיפור כלשהו אבל לא משמעותי במיוחד.
התחושה שלי שהדגמה של מספר דקות אינה מספיקה. על האדם להתנסות בשימוש במכשיר לפחות מספר שעות בכדי לראות אם המכשיר מתאים לו.

ביצועים המייחדים את ה-SmallTalk ממכשירים אחרים בשוק
ה-SmallTalk מאפשר ויסות ידני של זמן ההשהיה (DAF). מההדגמות שערכנו עולה כי ההשהיה האופטימאלית אצל רוב המגמגמים היא כ-100 אלפיות שנייה. אולם יש מגמגמים שמעדיפים זמני השהיה אחרים.
ה-SmallTalk מאפשר גם ויסות ידני של התדר (FAF). אם כי שינוי התדר הוא מסורבל מאוד (לצורך זה יש לפתוח את המכשיר ולהזיז לשונית באמצעות מברג מיוחד)
שתי התכונות הנ"ל מייחדות את ה-SmallTalk ממכשירים אחרים בשוק. במכשירים האחרים שינוי השהייה ותדר נעשים דרך מחשב, באמצעות תוכנה מיוחדת.

יצרן של מכשיר אחר (SpeechEasy) מאפשר שימוש בתוכנה זו על ידי הסוכן בלבד, הדבר גורם לכך שכל פעם שהמשתמש רוצה לשנות הגדרה עליו לפנות לסוכן. יצרן אחר (VoiceAmp) מאפשר שימוש בתוכנה גם על ידי המשתמשים.

  • תכונות נוספות:
    מתג הפעלה המאפשר לנתק את המכשיר כאשר רוצים להקשיב למישהו אחר. עד כמה שידוע לנו, מתג כזה אינו בנמצא במכשירים אחרים בשוק.
  • אפשרות חיבור של אוזניה של טלפון סלולארי (ואפשרות לדבר בטלפון סלולארי עם ה-SmallTalk) האוזנייה מצורפת למכשיר.
  • אפשרות חיבור אוזניה אלחוטית מסוג בלוטות'. גם אוזניה כזו מצורפת למכשיר (אין אפשרות להשתמש באוזנית בלוטות' סטנדרטית, אלא רק עם האוזנייה המצורפת למכשיר).

היצרן: www.casafuturatech.com

הערות
ארגון אמב"י קיבל את המכשיר לבחינה. עקב דרישות המכס יכולנו להחזיק במכשיר למשך פרק זמן של חמישה שבועות, במהלכו נבחן המכשיר על ידי חברי אמב"י, כולל שני המפגשים המצוינים לעיל ובאוניברסיטת ת"א.

אין בסקירה משום המלצה על רכישה של המכשיר ו/או התחייבות לשיפור כלשהו בשטף הדיבור

חשוב לציין כי כותב הסקירה, בני רביד, לא קיבל כל תשלום או טובת הנאה אחרת מיצרן המכשיר עבור סקירת ה-SmallTalk.

 

אפליקצית DAFFAF

בני רביד בכתבה מעניינת על אפליקציה ישראלית המייצרת "אפקט מקהלה" וגורמת לאנשים מגמגמים לדבר באופן שוטף. האפליקציה עובדת בעזרת אפקט סאונד, תהודה.
לדוגמא אפשר להגדיר את האפליקציה כך שתאזין לדיבור של האדם המגמגם והוא ישמע את עצמו באוזניות עם הד. לא ברור כיצד זה משבש את האינסטינקט לגמגם, אבל זה עובד עבור חלק מהמגמגמים. 

לקריאת הכתבה >>

מכשיר עזר אלקטרוני המשפר את שטף הדיבור אצל מגמגמים המבוסס על מחשב כף יד

בכנס ירושלים שנערך ב-2 למאי 2005 הצגנו מכשיר עזר אלקטרוני המשפר את שטף הדיבור אצל אנשים מגמגמים.

את יעלות מכשיר עזר אלקטרוני יכולתם לראות בהופעה של כותב מאמר זה בתוכנית הטלוויזיה עם רבקה מיכאלי בערוץ 2  ששודרה ב- 11 לאפריל 2005. דיברתי מול רבקה מיכאלי, מול מצלמות הטלביזיה, מול עם ישראל… מבחינתי כאדם מגמגם, היה זה  המעמד המלחיץ ביותר האפשרי… ולא גמגמתי… ברגע שהוצאתי את המכשיר מהאוזן (לבקשת רבקה מיכאלי)…. התחלתי לגמגם. זה היה פלא של ממש…

מכשיר העזר האלקטרוני הוא כלי דיגיטאלי המשמיע לאדם מגמגם את מה שהוא אומר בהשהיית  זמן קצרה "כמו הד". להשהיה זו קוראים אפקט DAF – Delayed Auditory Feedback)). בנוסף הקול המושמע עובר גם שינוי בתדר, מה שאומר שאדם שומע את עצמו בקול השונה מקולו הטבעי.
לשינוי תדר הקול קוראים אפקט FAF – Frequency Auditory feedback ) )

מתברר ששני האפקטים ה- DAF וה- FAF משפרים את שטף הדיבור אצל המגמגמים. עובדה זו ידועה מזה כ- 60 שנה ואין בזה חידוש.

מאז גילוי ה- FAF וה- DAF קיימים בשוק מכשירי עזר אלקטרוניים המבוססים על האפקטים האלה. מכשירים אלה היו תמיד והינם היום יקרים מאוד – בין 4000$ ו- 10000$ בארה"ב.

החידוש שהצגנו בכנס ירושלים, היא תוכנה שרצה על מחשב כף היד מסוג PocketPC ההופכת אתו למכשיר עזר אלקטרוני המבוסס על ה- DAF וה- FAF. המדובר בתוכנה FAF/DAF Assistance 

אז…  זה נראה כתרופת פלא… אבל עלינו לספר את כל האמת….

מסתבר שמכשירי עזר אלקטרוניים עוזרים רק לחלק קטן מהמגמגמים.

סקר שנערך לאחרונה בארגון הגמגום האמריקאי (NSA) מראה שרק- 18% ממשתמשי המכשירים דווחו על שיפור משמעותי בשטף הדיבור.  44% אמרו שהייתה להם התנסות חיובית כלשהי ו- 38% דווחו שהמכשיר לא עוזר להם בכלל.

גם לאלה שהמכשירים עוזרים אז לא תמיד עוזרים בכל מצבי הדיבור. יש כאלה הנעזרים במכשירים כאלה כל הזמן ויש כאלה שמשתמשים רק במצבי דיבור ספציפיים, כמו דיבור בטלפון בזמן הרצאות וכדומה.

במאמר מוסגר כדאי להוסיף שיש על האינטרנט מידע לגבי מחקרים שנעשו מטעם יצרני המכשירים, המדברים על הצלחות של יותר מ- 80% . אבל אלה אינם  מחקרים בלתי תלויים או אובייקטיביים.

נתון מעניין אחר התגלה בסקר שנעשה לא מזמן על ידי SFA (קרן הגמגום האמריקאי). מסתבר שפחות ממחצית מאלה שרכשו מכשירי עזר לגמגום היו מרוצים מהם שישה חודשים לאחר הרכישה…

שאלה אחרת שעולה היא: האם מכשירי עזר אלה יכולים לשמש תחליף לטיפול? האם יש למכשירים השפעה לזמן ארוך.

אז… מתברר שבמקרים רבים השיפור הוא זמני ושהשפעת המכשיר נוטה לפחות עם הזמן… זה כמובן לא אצל כולם כי אצל כל מגמגם זה שונה.

לבסוף שאלה שהורים שואלים. מה היא השפעת מכשירי עזר אלקטרוניים על ילדים?
נכון לעכשיו אין מספיק ניסיון ומידע בכדי לשפוט את יעלות של שימוש במכשירים אלה אצל ילדים ובמיוחד את השפעתם על התפתחות הדיבור של הילד.
ככלל עלינו להיות זהירים מאוד עם ילדים, ולפיכך עד שלא יהיה לנו מידע אחר, אמב"י לא ממליצה על השימוש במכשירי עזר אלקטרוניים אצל ילדים.

לגבי המבוגרים, בהחלט כדאי לנסות. יש כאלה שיכולים להפיק מכך תועלת רבה.

כלי המאפשר להתבונן על ספקטרום הקול

הכותב: עלי תבל.
סטודנט לפיזיקה שלישית באוניברסיטת תל אביב.  בעל ידע אקדמי מקיף בתחומים פיזיקה,מתמטיקה,מחשבים,הנדסת תוכנה ובעל ידע אקדמי כללי בתחומים פסיכולוגיה ו פיזיולוגיה של האדם.

הערת הסתייגות של אמב"י
מאמר זה אינו תואם את הסטנדרטים המדעיים המקובלים על אמב"י.
אנחנו מפרסמים מאמר זה פה על מנת ליידע את הציבור כי יש גם רעיונות אחרים…. 

מתקופת הגיל הרך סבלתי מבעיות דיבור קשות, אשר התגברו בתקופת גיל ההתבגרות. תמיד שאפתי להבין את סיבת הקושי שלי,והייתה לי האמונה הקדושה במדע. עקב כך,סברתי שבעזרת יישום כלים מדעיים העומדים בחזית המחקרים בתחומי הפיזיקה,המתמטיקה הפסיכולוגיה והביולוגיה,אותם למדתי ועדיין לומד באוניברסיטה, ניתן יהיה להתגבר על הבעיה. לכן, לקחתי הרבה קורסים בחוג להנדסת מחשבים,אשר במסגרתם למדתי את עקרונות ה- DSP – Digital Signal Processing – כלי המאפשר להתבונן על ספקטרום הקול-כלומר התדרים המופיעים בקול האדם.

מעשית, הקלטתי את עצמי והתבוננתי רבות בספקטרום הדיבור שלי, ובחנתי איך הספקטרום מושפע מנימות שונות של דיבור,ומסגנונות שונים. במסגרת זאת, הקלטתי את עצמי כאשר שוחחתי בטלפון אשר במהלכה עוצמת הגמגום מתגברת.בעקבות ניסוי זה,גיליתי שספקטרום קול של גמגום הוא בעל אופי ייחודי שלא הופיע לתדהמתי בשום ספקטרום אחר. כלומר יש תדירויות ספציפיות המוגברות בספקטרום הקול כאשר הקול מגומגם!

לאחר מכן,בניסוי נוסף, השוואתי את הספקטרום שלי לספקטרום של אנשים שאינם סובלים מגמגום. בייחוד התמקדתי בקרייני חדשות מפורסמים כמו חיים יבין, אשר דיבורם הוא ניגוד מוחלט לדיבור של מגמגם. ניסיתי לעשות שינויים בספקטרום הקול שלי,כך שיהיה דומה יותר לספקטרום הקול של קרייני חדשות.

לאחר ששמעתי את קולי לאחר שעבר שינוי, נדהמתי מהקול.אמנם זה היה קולי,אך הוא היה שונה. הוא היה הרבה יותר אלגנטי,יפה,מושך גברי. בעקבות כך נוצר בי החשק לסגל לעצמי את תכונות דיבור זה.

לשם כך התעמקתי במחקרים בתחומי הפסיכולוגיה והפיזיולוגיה שהתפרסמו בשנים האחרונות על מנגנון קליטת ופליטת הדיבור אשר מצביעים על כך ש, משוב שמיעתי גורם לשינוי הדיבור.

כולכם עדים בוודאי לעובדה כי כאשר אנו מדברים עם אנשים, עם משך הדיבור, סגנון הדיבור שלנו נעשה דומה יותר ויותר לשלהם. בנוסף,אם נקשיב לסגנון הדיבור היפה והנכון, אשר בנוסף קרוב לדיבור שלנו נשים לב כי זהו בעצם הדיבור שלנו לאחר שעבר שינוי, דיבורנו יעשה עם הזמן דומה יותר ויותר לדיבור המושמע.

האופן היעיל ביותר ללמידת טכניקת הדיבור החדשה הוא שמיעת הדיבור המוקלט בזמן הקראתו מחדש. כך אנו עובדים על המוח שלנו,תרתי משמע! המוח חושב ששומע את עצמו, אך למעשה הוא שומע מודיפיקציה של עצמו ולכן יעביר פקודות למערכת הדיבור להמשיך לדבר לפי המשוב השמיעתי.

כאשר ישמתי שיטה זאת, חשתי כי אני מצליח לשלוט יותר בדיבור שלי תוך כמה שיעורים,אשר תוצאתם היא צורת דיבור יותר יפה ובולטת בפני השטח, ולכן אנשים החלו להקשיב אלי יותר, ותשומת הלב כלפי גברה.

בהתלהבות המשכתי לעבוד על עצמי בעזרת תוכנת המחשב שכתבתי. תוך 15 שיעורים הצלחתי להתגבר על בעייתי כמעט לחלוטין.  מלא התלהבות, החלטתי לעזור גם לעמיתיי הישראליים להתגבר על הבעיה אשר כה ממרמרת את חייהם היומיומיים. שפני הניסיון הראשונים שלי היו חבריי ללימודים, סטודנטים אשר סבלו מבעיות דומות לשלי. להפתעתי אחוזי ההצלחה היו מרשימים. עם הטיפולים,למדתי כי המודיפיקציה האופטימאלית של הדיבור אותה על התוכנה לבצע – היא ייחודית במידה מסוימת לכל מטופל. הדבר גם ברור,שאם לא כן כל קרייני החדשות היו מדברים בדיוק באותו האופן. למעוניינים בשיטה,אני שולח תוכנת עזר אשר מקליטה את קול המטופל,בוחנת אותו,ורושמת על גבי קובץ את הפרמטרים של הקול,וכן את הפרמטרים של המחשב עליו מתכוון לעבוד המטופל. המגמגם שחפץ בריפוי דיבורו או לעשייתו מושך (גם בעיני נשים, דרך אגב-מאז שהתחלתי לעבוד על ספקטרום הדיבור גברו אחוזי ההצלחה שלי עם נשים!!!), ישלח לי את הקובץ שתרשום התוכנה ואני אבחן עד כמה אופן דיבורו והמחשב שלו מתאימים לעבודה עם התוכנה. לאחר הסדר כל הניואנסים,אני אתאים את אלגוריתם המודיפיקציה של התוכנה לאותו אדם,ואשלח את התוכנה אליו לשימוש אישי בלבד. שימוש של תוכנה על ידי אדם לפני שהתוכנה הותאמה אליו אישית עלול להיות מסוכן בהחלט,הוא עשוי אף להחמיר את מצבו.

אציין שמאז ומתמיד התעניינתי בבעיית הגמגום, קראתי רבות על התופעה. מפתיע עד כמה סוגים שונים של גמגום קיימים,כמה סיבות שונות לגמגום,ועד כמה הפסיכולוגים חסרי עונים בניסיונותיהם לענות על השאלה למה מתרחש הגמגום,מה מפריע לאדם לדבר בצורה חופשית,למה לו להיתקע דווקא באות מסוימת ולא באחרת, למה כאשר אדם נמצא מול קהל הסימפטום עובר תהליך של הגברה (על מחקר בתחום זה עוד אדבר בהמשך)…. רבותי,אני לא גאון ואין לי את כל התשובות לשאלות האלה. כל שעשיתי הוא שמצאתי שיטה לעבודה על הדיבור שאחוזי ההצלחה שלה נכון לעכשיו מרשימים בהחלט,והיו כבר מספר עשורים של ניסיונות.

חברי,לפני שתיגמר לכם הסובלנות לקרוא את מאמרי ולפני שעורכי מדור הבריאות של msn יגבו ממני תוספות בתשלום עבור ניצול מוגזם של מקום, אחזור ואומר שאיני גאון. כלומר,לא המצאתי את השיטה משום מקום. במשך השנים בהם חקרתי את התופעה, התנסתי בשיטות פיזיולוגיות לריפוי דיבורי כמו הגייה איטית עם נשימה עמוקה, היפנוזה, דקירת מקלות סיניים ומסאז'ים של צרפתיות סקסיות (שדרך אגב הכי עזרו לי מכל הרשימה הזאת). אך את תשומת ליבי המיוחדת משך פרופ' ארמסון מאוניברסיטת דלהאוס בקנדה. הוא חקר איך שיטות ה FAF – Frequency-shifted auditory feedback משפיעות על מגמגמים. בשנת 1997  הוא פרסם כי גילה ששיטת ה-FAF יעילה באותה מידה בדיבור לקהל אנשים המונה 2 איש ו-15 איש. הדבר אמר לי כי היעילות של FAF לא קשורה בקושי המצב בו שרוי המגמגם בזמן הדיבור. הדבר חשוב מאוד,כי אם זה לא היה כך, שיטת ה FAF הייתה עוד שיטה פסיכולוגית שלכאלו כפי שאמרתי קודם לדעתי היעילות מוגבלת.

אותו האיש פרסם יחד עם פרופ' סטיוארט ב-1998 מאמר שלפיו אם נזיז את קול המגמגם בחצי אוקטאבה כלפי מעלה,הדבר משפיע בצורה אופטימאלית. אני ניסיתי ללכת לפי עצתו של הפרופ', אך מניסיוני השיטה הכי יעילה היא זו שאני מציע לכם כאן.

שוחחתי עם פרופ' ארמסון בהתכתבות ממושכת לפני שהחלטתי להציע את התוכנה שלי לציבור הרחב. מרוב רכישת הכבוד לאדם זה, ביקשתי מהעורכים להעלות לשרת שלהם שלושה מאמרים של פרופ' זה אשר הופיעו בגיליונות שונים של המגזין המדעי " Journal of Speech Language, and Hearing Research  " – זה לא מדע פופולארי, זה מדע טכלס…. במאמר מוסגר,אציע לכם לקרוא את הגיליונות של מגזין זה-הם עוסקים בבעיות תקשורת בין בני אדם והמידע והפתרונות שהם מספקים אמינים יחסית למקורות אחרים בהם חרשתי.