לחשוף במקום להחביא…

על הכחשה ועל הסתרה של גמגום למה אנחנו עושים זאת? ואיך זה פגע בנו?

קלינאי תקשורת מפורסם בארה"ב מספר על שני מקרים של מגמגמים שהגיעו לטיפולו. הראשון, ילד כבן 11 שאמר לו בגמגום כבד: "אני לא צריך אותך, אצלי הכול בסדר". הילד הסביר שבמשפחה שלו לימוד אותו שצריך להתבונן בתוכן הדברים ולא בצורת הדיבור; וגם אם יש לו קשיי שטף – צריך להגיד את מה שרוצים ומי שלא מוכן לשמוע זאת בעיה שלו. היום הילד הוא עורך דין.

השני היה אדם בן 70 שכל חייו הסתיר את הגמגום. הוא עבד בעסק וכאשר הגיעה ביקורת המיסים לא אמר את המספרים הנכונים כי פחד לגמגם. האשימו אותו במאזנים לא נכונים וגם במשפט הוא חשב שגמגומו יתגלה וכך מצא את עצמו יושב שנה מאחורי סורג ובריח. כלפי חוץ – איש לא הבחין בגמגום אבל בפנים – הוא חיי כל חייו כמגמגם והרגיש כך.

אם כן, מי סובל יותר מהגמגום? זה שנתקע על כל צעד ושאל או זה המשחק את הרהוט אבל בעצם עסוק כל הזמן בהסתרת הבעיה?

מנגנון ההסתרה קיים באופן כזה או אחר בכל אחד מאיתנו. בני האדם מסתירים דברים כל הזמן – לכולנו יש מה להסתיר, הרי זוהי פעולת הגנה לגיטימית ובדרך כלל מנגנון הפועל בלי להפריע לתפקוד הרגיל. במקרה הגמגום נעשה מאמץ גדול ומלאכותי שמפריע לתפקוד הרגיל. משקיעים כאן יותר מדי אנרגיות רק על הסתרה והכחשה; העיקר שלא יראו בי מוזר וחריג, רק לא למשוך תשומת לב מיותרת. סבלתי די והותר הערות פוגעות ודברי לגלוג. הנה כמה ציטוטים מפורום גמגום בתפוז להמחשה:

"…חשבתי לעצמי מה הולך להיות המשפט הבא שאומר. זיהיתי מראש את המילים הבעייתיות והחלפתי אותם באחרות. ומה בקשר לתחושת התסכול ולטעם הרע שנשאר הרבה אחרי שלא אמרנו את מה שרצינו כל כך לומר?"

"…נהגתי 30 מייל לחבר (בערך 48 ק"מ!!!) במקום להתקשר לטלפון שלו. כשפגשתי אנשים חדשים נהגתי לזייף דלקות גרון. ושל מי החיים האלו שאני חי? האם זה באמת אני או מישהו אחר?"

"הניסיונות הנואשים להסתיר את הגמגום כדי להראות כבטוחים בעצמנו, למעשה פוגעים בדימוי העצמי והופכים אותנו ליותר חסרי בטחון משהיינו. אנחנו משוכנעים שאם הסוד שלנו יוסגר אז 'הלך עלינו'. אך דווקא מי שמגמגם בביטחון כי זה מה יש, הגמגום שלו יכול להפוך ליתרון: כי לגמגם עם בטחון עצמי מראה המון ביטחון. לא הגמגום עושה אותנו לחסרי בטחון אלא הבושה, החרדה ההסתרה וההכחשה" .

"ככל שאתה יותר "מצליח" בהסתרה, כך אתה יותר לכוד ועסוק בגמגום שלך, ופחות פנוי ומשוחרר לחיות את חייך ולממש את עצמך".

“S-s-sure, I s-s-stutter! What are you good at?”
(ב..ב..בטח שאני מ..מ..מגמגם! ובמה אתה טוב?)