כלי המאפשר להתבונן על ספקטרום הקול

מתקופת הגיל הרך סבלתי מבעיות דיבור קשות, אשר התגברו בתקופת גיל הה

תבגרות. תמיד שאפתי להבין את סיבת הקושי שלי,והייתה לי האמונה הקדושה במדע. עקב כך,סברתי שבעזרת יישום כלים מדעיים העומדים בחזית המחקרים בתחומי הפיזיקה,המתמטיקה הפסיכולוגיה והביולוגיה,אותם למדתי ועדיין לומד באוניברסיטה, ניתן יהיה להתגבר על הבעיה. לכן, לקחתי הרבה קורסים בחוג להנדסת מחשבים,אשר במסגרתם למדתי את עקרונות ה- DSP – Digital Signal Processing – כלי המאפשר להתבונן על ספקטרום הקול-כלומר התדרים המופיעים בקול האדם.

מעשית, הקלטתי את עצמי והתבוננתי רבות בספקטרום הדיבור שלי, ובחנתי איך הספקטרום מושפע מנימות שונות של דיבור,ומסגנונות שונים.במסגרת זאת, הקלטתי את עצמי כאשר שוחחתי בטלפון אשר במהלכה עוצמת הגמגום מתגברת.בעקבות ניסוי זה,גיליתי שספקטרום קול של גמגום הוא בעל אופי ייחודי שלא הופיע לתדהמתי בשום ספקטרום אחר. כלומר יש תדירויות ספציפיות המוגברות בספקטרום הקול כאשר הקול מגומגם!

לאחר מכן,בניסוי נוסף, השוואתי את הספקטרום שלי לספקטרום של אנשים שאינם סובלים מגמגום. בייחוד התמקדתי בקרייני חדשות מפורסמים כמו חיים יבין, אשר דיבורם הוא ניגוד מוחלט לדיבור של מגמגם. ניסיתי לעשות שינויים בספקטרום הקול שלי,כך שיהיה דומה יותר לספקטרום הקול של קרייני חדשות.

לאחר ששמעתי את קולי לאחר שעבר שינוי, נדהמתי מהקול.אמנם זה היה קולי,אך הוא היה שונה. הוא היה הרבה יותר אלגנטי,יפה,מושך גברי. בעקבות כך נוצר בי החשק לסגל לעצמי את תכונות דיבור זה.

לשם כך התעמקתי במחקרים בתחומי הפסיכולוגיה והפיזיולוגיה שהתפרסמו בשנים האחרונות על מנגנון קליטת ופליטת הדיבור אשר מצביעים על כך ש, משוב שמיעתי גורם לשינוי הדיבור.

כולכם עדים בוודאי לעובדה כי כאשר אנו מדברים עם אנשים, עם משך הדיבור, סגנון הדיבור שלנו נעשה דומה יותר ויותר לשלהם. בנוסף,אם נקשיב לסגנון הדיבור היפה והנכון, אשר בנוסף קרוב לדיבור שלנו נשים לב כי זהו בעצם הדיבור שלנו לאחר שעבר שינוי, דיבורנו יעשה עם הזמן דומה יותר ויותר לדיבור המושמע.

האופן היעיל ביותר ללמידת טכניקת הדיבור החדשה הוא שמיעת הדיבור המוקלט בזמן הקראתו מחדש. כך אנו עובדים על המוח שלנו,תרתי משמע! המוח חושב ששומע את עצמו, אך למעשה הוא שומע מודיפיקציה של עצמו ולכן יעביר פקודות למערכת הדיבור להמשיך לדבר לפי המשוב השמיעתי.

כאשר ישמתי שיטה זאת, חשתי כי אני מצליח לשלוט יותר בדיבור שלי תוך כמה שיעורים,אשר תוצאתם היא צורת דיבור יותר יפה ובולטת בפני השטח, ולכן אנשים החלו להקשיב אלי יותר, ותשומת הלב כלפי גברה.

בהתלהבות המשכתי לעבוד על עצמי בעזרת תוכנת המחשב שכתבתי. תוך 15 שיעורים הצלחתי להתגבר על בעייתי כמעט לחלוטין.  מלא התלהבות, החלטתי לעזור גם לעמיתיי הישראליים להתגבר על הבעיה אשר כה ממרמרת את חייהם היומיומיים. שפני הניסיון הראשונים שלי היו חבריי ללימודים, סטודנטים אשר סבלו מבעיות דומות לשלי. להפתעתי אחוזי ההצלחה היו מרשימים. עם הטיפולים,למדתי כי המודיפיקציה האופטימאלית של הדיבור אותה על התוכנה לבצע – היא ייחודית במידה מסוימת לכל מטופל. הדבר גם ברור,שאם לא כן כל קרייני החדשות היו מדברים בדיוק באותו האופן. למעוניינים בשיטה,אני שולח תוכנת עזר אשר מקליטה את קול המטופל,בוחנת אותו,ורושמת על גבי קובץ את הפרמטרים של הקול,וכן את הפרמטרים של המחשב עליו מתכוון לעבוד המטופל. המגמגם שחפץ בריפוי דיבורו או לעשייתו מושך (גם בעיני נשים, דרך אגב-מאז שהתחלתי לעבוד על ספקטרום הדיבור גברו אחוזי ההצלחה שלי עם נשים!!!), ישלח לי את הקובץ שתרשום התוכנה ואני אבחן עד כמה אופן דיבורו והמחשב שלו מתאימים לעבודה עם התוכנה. לאחר הסדר כל הניואנסים,אני אתאים את אלגוריתם המודיפיקציה של התוכנה לאותו אדם,ואשלח את התוכנה אליו לשימוש אישי בלבד. שימוש של תוכנה על ידי אדם לפני שהתוכנה הותאמה אליו אישית עלול להיות מסוכן בהחלט,הוא עשוי אף להחמיר את מצבו.

אציין שמאז ומתמיד התעניינתי בבעיית הגמגום, קראתי רבות על התופעה. מפתיע עד כמה סוגים שונים של גמגום קיימים,כמה סיבות שונות לגמגום,ועד כמה הפסיכולוגים חסרי עונים בניסיונותיהם לענות על השאלה למה מתרחש הגמגום,מה מפריע לאדם לדבר בצורה חופשית,למה לו להיתקע דווקא באות מסוימת ולא באחרת, למה כאשר אדם נמצא מול קהל הסימפטום עובר תהליך של הגברה (על מחקר בתחום זה עוד אדבר בהמשך)…. רבותי,אני לא גאון ואין לי את כל התשובות לשאלות האלה. כל שעשיתי הוא שמצאתי שיטה לעבודה על הדיבור שאחוזי ההצלחה שלה נכון לעכשיו מרשימים בהחלט,והיו כבר מספר עשורים של ניסיונות.

חברי,לפני שתיגמר לכם הסובלנות לקרוא את מאמרי ולפני שעורכי מדור הבריאות של msn יגבו ממני תוספות בתשלום עבור ניצול מוגזם של מקום, אחזור ואומר שאיני גאון. כלומר,לא המצאתי את השיטה משום מקום. במשך השנים בהם חקרתי את התופעה, התנסתי בשיטות פיזיולוגיות לריפוי דיבורי כמו הגייה איטית עם נשימה עמוקה, היפנוזה, דקירת מקלות סיניים ומסאז'ים של צרפתיות סקסיות (שדרך אגב הכי עזרו לי מכל הרשימה הזאת). אך את תשומת ליבי המיוחדת משך פרופ' ארמסון מאוניברסיטת דלהאוס בקנדה. הוא חקר איך שיטות ה FAF – Frequency-shifted auditory feedback משפיעות על מגמגמים. בשנת 1997  הוא פרסם כי גילה ששיטת ה-FAF יעילה באותה מידה בדיבור לקהל אנשים המונה 2 איש ו-15 איש. הדבר אמר לי כי היעילות של FAF לא קשורה בקושי המצב בו שרוי המגמגם בזמן הדיבור. הדבר חשוב מאוד,כי אם זה לא היה כך, שיטת ה FAF הייתה עוד שיטה פסיכולוגית שלכאלו כפי שאמרתי קודם לדעתי היעילות מוגבלת.

אותו האיש פרסם יחד עם פרופ' סטיוארט ב-1998 מאמר שלפיו אם נזיז את קול המגמגם בחצי אוקטאבה כלפי מעלה,הדבר משפיע בצורה אופטימאלית. אני ניסיתי ללכת לפי עצתו של הפרופ', אך מניסיוני השיטה הכי יעילה היא זו שאני מציע לכם כאן.

שוחחתי עם פרופ' ארמסון בהתכתבות ממושכת לפני שהחלטתי להציע את התוכנה שלי לציבור הרחב. מרוב רכישת הכבוד לאדם זה, ביקשתי מהעורכים להעלות לשרת שלהם שלושה מאמרים של פרופ' זה אשר הופיעו בגיליונות שונים של המגזין המדעי " Journal of Speech Language, and Hearing Research  " – זה לא מדע פופולארי, זה מדע טכלס…. במאמר מוסגר,אציע לכם לקרוא את הגיליונות של מגזין זה-הם עוסקים בבעיות תקשורת בין בני אדם והמידע והפתרונות שהם מספקים אמינים יחסית למקורות אחרים בהם חרשתי.

המאמרים של פרופ'  אותם אציע לכם הם:

http://jslhr.asha.org/cgi/search?sortspec=relevance&author1=Armson&fulltext=&pubdate_year=&volume=&firstpage=

האתר מתכוון להתחיל לגבות כסף תמורת המאמרים ועוד מעט המאמרים לא יהיו נגישים. לכן הייתי מעדיף אם תעלה לשרת את שלושת קבצי הפי די אף שאני שולח לך- הם קטנים. בסוף כל מאמר אני רושם את הקובץ הרלוונטי אליו. תודה,עלי/ /

  1. Armson, J., Kalinowski, J., Foote, S., Witt, C., & Stuart, A. (1997). Effect of frequency altered feedback and audience size on stuttering. European Journal of Disorders of Communication, 32, 359-366.   – 396.pdf
  2. Armson, J., & Stuart, A. (1998). Effect of extended exposure to frequency altered feedback on stuttering during reading and spontaneous speech. Journal of Speech, Language, and Hearing Research, 41, 479-490.  –  479.pdf
  3. Journal of Speech and Hearing Research, Volume 37, 1313-1319, December 1994 Effect of Frequency-Altered Feedback on Stuttering Frequency  at Normal and Fast Speech Rates.   –   1313.pdf

אציין כי אני בחור צעיר, מלא התלהבות ופתוח להצעות מכל סוג שהו-אם זו שאלה בנוגע למשהו מהדברים שכתבתי במאמר, הצעה לשיפור התוכנה,הצעות לשיווק יעיל שלה, או סתם הערת אגב נבזית כמו שיקים אוהבים לתת  (; .

האי מאיל האישי שלי הוא.      elitevel@gmail.com

לגבי מי שרכש את התוכנה, תרגישו חופשי לשלוח אלי אי-מאילים חופשי בכל שעה. התגובה תהיה מיידית, שכן הסלולרי שלי הוא עם אי-מאיל מובנה ואני מקבל את האי מאילים מייד ועונה עליהם מייד.

תודה לכם חברי על תשומת הלב שהקדשתם לקריאת מאמרי, שלכם תמיד, עלי תבל.
רקע אישי: סטודנט לפיזיקה שלישית באוניברסיטת תל אביב.  בעל ידע אקדמי מקיף בתחומים פיזיקה,מתמטיקה,מחשבים,הנדסת תוכנה ובעל ידע אקדמי כללי בתחומים פסיכולוגיה ו פיזיולוגיה של האדם.

הערת הסתייגות של אמב"י
המאמר הזה אינו תואם את הסטנדרטים המדעיים המקובלים על אמב"י.
אנחנו מפרסמים מאמר זה פה על מנת ליידעה את הציבור כי יש גם רעיונות ומחשבות אחרות….