מגילת זכויות וחובות לאנשים מגמגמים

הקדמה

מגילת הזכויות והחובות לאנשים המגמגמים היא יוזמה משותפת של אנשים מגמגמים , קלינאי תקשורת וחוקרים שכוננה בשנת 2000. היא מספקת מסגרת לבניית עולם אנושי יותר, צודק וסבלני עבור מיליוני האנשים המגמגמים.

בחברתנו, הדיבור נחשב לאחד האמצעים החשובים ביותר לתקשורת בין-אישית. בעוד אמצעים אחרים, כמו כתיבה , עשויים להיות עדיפים לעיתים בהעברת תוכן המסרים, הדיבור לא רק מכיל את התוכן אלא גם מוסיף מידע אודות כוונת הדובר, תחושותיו, אישיותו והשקפותיו. לכן אנשים שקוראים ספרים נוהגים גם ללכת למפגשי קריאה בהם הסופר קורא את אותם הספרים , וזו גם הסיבה שבגללה משקיעים מיליוני דולרים בפיתוח כלים המאפשרים  זיהוי קול אוטומטי ושילוב קול ותמונה בתקשורת האלקטרונית.

לצערנו, החלון שמספק הדיבור לזהותו העצמית של הדובר, יכול להוביל גם לתפיסות סטריאוטיפיות כאשר מדובר באנשים בעלי הפרעות בדיבור, החורגות מעבר לקשיי הדיבור שלהם.
לצערנו , החלון שמספק הדיבור לזהותו העצמית של הדובר , יכול להוביל גם לתפיסות סטריאוטיפיות כאשר מדובר באנשים בעלי הפרעות בדיבור , החורגות מעבר לקשיי הדיבור שלהם.

בעוד הדיבור נלקח כמובן מאליו עבור רוב האנשים, השימוש בשפה מדוברת מהווה אתגר עבור מיליוני אנשים מגמגמים  ברחבי העולם. מעריכים שבערך 1% או 60 מיליון מתוך 6 מיליארד האנשים איתם אנו חולקים את עולמנו – מגמגמים. לרבים  מהאנשים האלה, תקשורת יומיומית היא מאבק מתמשך. לרבים מהם, הדיבור אינו פותח דלתות אלא סוגר אותן בפני התפתחות ומימוש עצמי  בין-אישי, אקדמי ומקצועי.

למרות ההתקדמות בהבנתנו את הגמגום והטיפול בו , להרבה אנשים מגמגמים ברחבי העולם  אין גישה לשירותים ולתמיכה המגיעים להם.

מגילה זו נכתבה כדי לעודד עמדות ומעשים שבעזרתם יוכלו אנשים מגמגמים לממש את שאיפותיהם ולהובילם לחיים מוצלחים ופוריים. המגילה מכירה באחריות ההדדית של המאזינים והחברה ליצירת אווירה בה יוכלו אנשים מגמגמים לפתח את שאיפותיהם וכישוריהם , ולאנשים המגמגמים ליצור הבנה טובה יותר ולהפוך לשותפים פעילים בעיצוב עתידם.

לאדם המגמגם יש זכות …

  1. לגמגם או לדבר בשטף ככל שאדם יכול או בוחר.
  2. לתקשר ללא תלות במידת הגמגום.
  3. לקבל יחס של כבוד והערכה  מצד יחידים, קבוצות, חברות , מוסדות ממשלתיים, ארגונים, ואמצעי התקשורת ואמנות.
  4. למידע זמין ומדויק אודות הגמגום.
  5. להגנה של החוק ללא תלות במידת הגמגום.
  6. לקבל מידע מלא אודות תכניות טיפול , לרבות סיכויי ההצלחה, הכישלון או הרעה חוזרת.
  7. לקבל טיפול בהתאם לצרכים , לבעיות ולתכונות הייחודיים של האדם מאנשי מקצוע שהוכשרו לטפל בגמגום ובבעיות הנלוות אליו.
  8. לבחור להשתתף בטיפול , לבחור להימנע  מטיפול , או להחליף טיפול או מטפל ללא דעה משוחדת ומבלי להיפגע.

לאדם המגמגם יש מחויבות …

  1. להבין שהמאזינים או השותפים לשיחה עשויים לא להיות מודעים לנושא הגמגום והשלכותיו או שהם עשויים להחזיק בדעות שונות לגביו.
  2. להודיע למאזינים או לשותפים לשיחה אם יש צורך בתוספת זמן כדי לתקשר.
  3. לבחור להשתתף בטיפול אם רצונו בכך , ולעשות כך באופן פתוח , פעיל ותוך שיתוף פעולה מלא עם הנוגעים בדבר.
  4. לעשות כמיטב יכולתו כדי להתגבר על מגבלות שנוצרו בגלל הגמגום , לרבות פיתוח הערכה ריאלית לגבי יתרונותיו ומגרעותיו ואולי שמץ של הומור עצמי בריא.
  5. להתייחס לאחרים הסובלים מבעיות , נכויות או מגבלות בהגינות ביושר ובכבוד ללא קשר למהות מצבם.
  6. להיות מודע לכוחו לקדם את המודעות לגמגום ולהשלכותיו.