אמב"י - ארגון המגמגמים בישראל

התחלתי לגמגם בגיל 12 כך שבניגוד לרוב האנשים שהתחילו לגמגם בגיל צעיר, אני זוכר היטב את השלבים הראשונים בהתפתחות הגמגום שלי ואני חושב שניתן ללמוד מכך רבות על השפעת התייחסות החברה לגמגום על התפתחותו. הפעם הראשונה שמישהו העיר לי על הגמגום שלי הייתה במחנה קיץ בחופש הגדול.
אחד הילדים שאל אותי תוך כדי שיחה בינינו: למה אתה מגמגם? עד לאותו רגע לא שמתי לב לכל גמגום בדיבורי וגם כשאמר לי זאת, לא הרגשתי בגמגום שהיה כנראה קל ביותר באותה תקופה. ולכן השבתי לו: "מה אתה מקשקש", והמשכתי בחיי.

המסר של אמב"י הוא שהגמגום הוא בעיית דיבור בלבד והמגמגם הוא כאחד האדם. לא פשוט להסביר מסר שכזה לאנשים שלא מגמגמים. אבל האם האנשים שמגמגמים (אלה שיודעים מהו הגמגום) מבינים מסר זה?... מסתבר שלא. עבור האדם המגמגם
הגמגום הוא בושה, אות קלון, דבר שיש להתכחש לו, להסתיר אותו בכל מחיר ועוד.

הקונגרס האחרון של International Fluency Association- IFA נערך השנה בדנמרק בעיירה Nyborg בין ה- 7 ועד ה- 12 לאוגוסט. זהו הקונגרס השלישי של IFA ואולם עבורי הייתה זו הפעם הראשונה שהשתתפתי באירוע שכזה והייתה זו עבורי חוויה יוצאת דופן.

IFA הוא הארגון הגדול בעולם של קלינאי תקשורת המתמחים בגמגום. אני בהיותי מגמגם )לא קלינאי תקשורת( השתתפתי
בקונגרס על תקן של אדם מגמגם )Consumer( ולפיכך ראיתי את הנעשה בקונגרס בעיניים לא מקצועיות של אדם הסובל מבעיית הגמגום.

ביום חמישי ה-16 לנובמבר 2000 נערך הכנס השלישי של ארגון אמב"י. היה זה כנס מוצלח, המוצלח ביותר עד כה. הכנס עסק
בנושא "הקבוצה לעזרה עצמית כדרך להתמודדות עם הגמגום" ונערך בהנחיתו של מר אריק ברבנלסקי יו"ר סניף הצפון.

ראשונת הדוברים הייתה מרתה רמון מנהלת המרכז לעזרה עצמית. היא פתחה בדברי ברכה, עודדה את אמב"י בדרכו ונתנה צרור עצות כיצד יש להמשיך דרך זו. יש להזכיר כי ארגון אמב"י קם בעדודו ובעזרתו של המרכז לעזרה עצמית וזוכה לעזרתו עד היום. בהזדמנות זו אנו מודים מקרב לב לצוות המרכז על עזרתם המסורה.